אני כל כל לא אוהבת את כל הטראאם הגדול , כאשר עושים טקסים ..חגיגות, כל החלק של הרשמיות...בלעעעע. אני משתלבת בזה כי אין ברירה . ותמיד כאשר קשור בי ...מחסלת ענין במהירות .לעיתים קרובות מרצה , נואמת ..או מקיימת הדרכות במסגרת העבודה...אומרים שעושה זאת מעולה . (נו, הם בטח יודעים 😄 ) .
מה שבטוח היתרון שבי הוא שעושה זאת במהירות , בלי להסתובב סביב סביב , ישר לענין , את מה שצריך בלי כל הקשקושים מסביב. אם מדובר בהדרכה מכינה עצמי היטב לחומר הנדרש. מצויידת מראש במצגת טובה . מדברת ברור ולענין. וכמובן מוודאת שכולם הבינו . זה החלק הכי חשוב !
כשמדובר בנאום אז גם כן, בלי כל הבולשיט של היסטוריה קודמת ...רזומה ושאר חנטריש וירקות .
ממילא , בתחום שלי כבר מכירים אותי , ואני סתם נתקפת במבוכה כאשר אחרים מתחילים לספר בשבחי.
היום מתקיים טקס סמוך לאתר , טקס של העברת פיקוד. חתיכת טקס מכינים . מצחצחים את כל השטח , ארוחה מפוארת , כיבוד שחבל"ז , סימונים על הכבישים , דגלים ו...בכלל חגיגה שלמה .
כמה טוב שאין לי חלק בזה . אני לא מבינה איך יש כאלה שאפילו נהנים מטקסיות וברברת.
לך תבין אנשים ?! 😄
לפני 17 שנים. 21 בפברואר 2007 בשעה 7:36