פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אלף-בית / אפרים סידון
(נו , איפה החינוך.........!!!!!!!!!!!)


שלום כיתה א' ושלום המורה,

שלום לחשבון ושלום לתורה.

ולך התלמיד החדש, הטרי,

מוגש מילון החינוך העברי.

אלף-בית שראוי כי תפנים ותזכור,

כי אם התחלת ללמוד -

גם כדאי שתגמור.

אולר ואלה, אפילו אקדח,

את כל אלה לבית הספר תקח.

בריונות, בהמיות ובורות בגדול

בזכותן בחצר בית הספר תמשול.

גניבה מילקוט, כסף, עט או תפוח

היד סוחבת והתיק פתוח.

דמי-חסות, זו תורה וזוהי שכרה -

כי בלי דמי חסות, תגיע דקירה.

הריון. או-קיי, תלמידים, אל בהלה,

הילדה שאנסתם עברה הפלה.

ועדות, ויכוחים, עימות.

יש אלימות! אז יש אלימות...

זונה. שם תואר בכל פנייה או משפט,

הולך טוב עם בן - והולך טוב עם בת.

חינוך. נכון, הוא בבת עיננו -

אבל אין לו מקום בבית-ספרנו.

טיפול, הבטחה עתידית ברורה -

"אנחנו עוד נטפל במורה".

יא. מילה בלעדיה קשה ללמוד,

יא מאניאק, יא זבל, יא אפס ועוד.

כימיה. נחשב למקצוע חשוב ונעים.

"המורה, שפכו לי חומצה בפנים".

למה. שאלה נפוצה מול דרישות המורה,

למה מי מת??? למה מה קרה???

מי. מילת שאלה ששואל מחנך - ואדגים:

"תלמידים, מי חתך לי את הצמיגים?"

נו. מילה שימושית בטון קצת סובטילי -

"כן, שרפתי ת'לוח - נו מה תעשי לי???"

ספר. מוצר פדגוגי, עם השלכות.

"מי זרק את הספר על ראש האחות???"

עברית. "בטח הכנסתי מעות לחריין,

כי הוא קרא לי בקול: בר-אוריין"

פתיחות. שיטה המונהגת שנים כבר רצוף.

"המורה, פתחו לי את הפרצוף".

צ'אפחה. ברכת שלום חביבה לכל זמן,

בזכותה מקבלים תלמידים ראש קטן.

קריאה. חוויה אמיתית, מופלאה וטהורה.

"איך קרענו למנהל ת'צורה.

רחמים. רחמנות ילדים, מה, אין לכם לב?

כשזורקים כסא על מורה זה כואב.

שירה. "קן לציפור בין העצים,

שברנו למורה שאול ת'ביצים"

תודה. לסיום, בית ספרי ומורי,

תודה שרי ממשלתי והורי,

על שהבאתם אותי עד הלום -

ולא חסכתם מאום,

ממני יותם,

"בית לוינשטיין" מחלקת שיקום.