יש ימים מנחוסים, אין מה לעשות, עד כמה שלא האמנתי באמרה הזו. וואלה ,מורידה את הכובע, מודה ומתוודה.
יש ויש. ומי שאומר שאין. טועה ובענק.
אתמול וליתר דיוק עד היום בבוקר זה פשוט היה יום נאכס שכזה.
זה התחיל מהבוקר. יקיצה בשעה 4:00 . בחיי למי שלא מאמי קיימת שעה כזו בשעון.:)
נסיעה לירדן, מקבלת דיווח מהאתר שנהג חטף מוט ברזל על היד. עדיין שלווה. ומפטירה בקול רגוע שילמד לא לדחוף אותה למקומות שלא צריך.
חזרה לארץ.מגיעה לאתר ...נחמד ...טורפת את המופלטה שהשאירו לי במיוחד , בכדי שאדע מה זה? טורפת מתוך שעמום ולא ממש מאהבת הבצק הדביק והמתקתק הזה. בחיי שלא משהו.
מגיעה הודעה על פועל שנפגע ממוט תמיכה שצנח לו על הכתף. פינוי לבית החולים עם מתורגמן. תחקיר האירוע ...ממשיכה , מעיפה מבט בשעון ....הללויה השעה אחת וחצי עוד חצי שעה נגמר היום.
ואז...בדיוק כמו שכתוב בספרים. פריצת תבנית בעת יציקה.התמוטטות קיר דיפון. אין נפגעים ממש אבל...פינוי 50 קוב בטון.המשמעות היא ...להישאר באתר עד השעה 7:00 בבוקר.
פשוט שיט של יום.
התחיל יום חדש , כולי תקווה שהולך להיות יותק קל.
אחרת...בי נשבעתי , לזה שיושב שם למעלה ומנווט את הענינים צפויה חתיכת שיחה נוקבת איתי .
לפני 17 שנים. 12 באפריל 2007 בשעה 9:40