פינת הפנאי - מתחת לחגורה

נשים נוהגות!!!
(רשומה ישנה של העזר שכנגד.....נחשו מה היתה התגובה:) , )

נהגות

רשות הדיבור הפעם ניתנת לאישתי, נהגת שבשנתיים שעברו מאז קבלת רשיונה הצליחה לגלות לי דברים מדהימים בנוגע למכוניות, נהיגה והתקפות עצבים. יש לי הכבוד להציג את ראשי-הפרקים של הספר שחיברה: 'המדריך לנהגת במכונית'.

פרק א: הירידה - כל עקרת-בית טובה וחסכנית, גורסת אישתי, יודעת כי ניתן לרדת את הירידות בניוטרל, וכך לחסוך דלק ושחיקת הגיר. במיקרה ובעלך נמצא במכונית באותה שעה, צפי לתגובות כגון חיוורון, חירחורים וניסיונות קפיצה מהאוטו. אין להיבהל, אלו תופעות לוואי מקובלות, עד שהבעל יתרגל.

פרק ב: מסלול - כביש, או מסלול בכביש, הינו מונח גמיש הניתן לפירוש לפי הצורך. מסלול רגיל כולל הן את הכורכר מצד ימין, והן את עיני-החתול משמאל. על כולם ניתן לנסוע ללא אפלייה. תופעות לוואי המקובלות: נסיעה על הכורכר גורמת לקללות נמרצות מצד הבעל בשעה שהוא מתקן את הפנצ'ר שנגרם ע"י הכורכר, ואילו נסיעה על עיני החתול גורמת לקולות טירטור משונים למדי, ויש לבדוק את הרדיו, אולי הוא משמיע את הקול. בעדיפות שניה - יכול להיות שהמדובר בשיניו של הבעל הנמצא בוויברציות. לא להתרגש!

פרק ג: תחזוקה - פרק התחזוקה בחייך, לפי אישתי, מסתיים מתחת לחופה, ברגע שהניף בעלך את רגלו השרירית ושבר את הכוס. הוא שבר? הוא יתקן. כולל את האוטו. לאישה פטור מלא מבדיקות מנוע, שמן, מים, אויר ורשיונות. אבל היא תמיד צריכה להדגיש שהיא מטפלת באוטו לבד (כלומר, ממלאת דלק).

פרק ד: ניקוי יבש - במשך 11 וחצי חודשים בשנה מלאים המושבים האחוריים של המכונית בז'קטים ש"הולכים לניקוי יבש". הם באמת הולכים, אבל אף פעם לא מגיעים לשם. אישתי מבררת בפרק זה ביסודיות את שתי האופציות: האחת, לזרוק את הבגדים, נראית לה כרעיון גברי שובניסטי טיפוסי. בעוד שהאופציה השניה והמומלצת היא להמשיך לנסוע עם הבגדים. מה יש?

פרק ה: תאונות - נושא רגיש ושכיח. יש לבסס את הנושא ומייד על עניין האמון. כלומר, המשטרה, הבוחנים, המכונית/הקטנוע השני, בתי-המשפט וקול-האלוהים אומרים כולם שאת אשמה. זה הזמן להביט בבעלך במבט נעלב ולומר לו ומייד: "מה, אתה לא מאמין לי שאני לא אשמה?". בעלך, אם הוא חכם, לא יכנס לוויכוח סרק שהרי בכל מיקרה הביטוח ישלם את הנזק, וישתוק.

פרק ו: מטאוריטים - חיונית, לצורך הנהיגה, הבנה בסיסית באסטרו-פיזיקה ובסלעים הנוחתים מהשמיים. רק כך תוכלי להסביר לבעלך מהם הדפיקות המוזרות האלו בפח של המכונית, במקומות שהוא לא מגיע אליהם אפילו היה רוצה.

פרק ה: גנטיקה - חמותי, נהגת ייחודית, מספרת עד היום איך נסעה במכונית ופתאום בא פח-אשפה והתנגש בה. מכאן אנו מסיקים את המסקנה הבלתי-נמנעת: בעיות נהיגה זה משהו גנטי, כמו התקרחות, וכאן אין מה לעשות. בעלך (המקריח, או שיקריח) ימנע להכנס לנושא ואת תצאי מנצחת.
(דרך אגב, אכן הקריח!!!!!)

פרק ו: איתות - כאן המקום והזמן להצהיר: ככה לימדו אותי. ואכן ידוע שהמורים לנהיגה מלמדים שהסדר הנכון בנהיגה הוא מעבר נתיב, ואח"כ איתות, ואז מסתכלים במראה. עובדה שכולם עושים ככה. לא?

פרק ז: הילוכים - ינסו, כך יודעת אישתי, למכור לך מילים יפות כמו 'סינכרוניזציה', 'גיר רך' וכיוצ"ב. אל תאמיני לגברים! שלבי את ההילוך במהלומה עזה כדי שהמכונית תדע מי כאן הבוס. חינוך זה ערך חשוב. דרך אגב, הסינכרוניזציה פוטרת אותך מכל קישור בין מהירות והילוך. הכל הולך.

פרק ה: שמירת מרחק ביטחון - מזימה אפלה שנרקמה, ללא ספק, על ידי גבררים גורמת לכך שבטלוויזיה מנסים לשכנע אותך לספור 21, 22, 23 ולהסתכל על עמודי חשמל. מי מסוגלת גם לספור וגם להתרכז בנהיגה? אל תכנעי להם והעדיפי את השיטה המסורתית: התקרבי למכונית שלפניך עד שתוכלי לקרוא בצורה ברורה את המספר שלו. כך, אם הוא יעצור פתאום ויגרום בכך לתאונה, לפחות תדעי מה המספר, ותוכלי לדווח למשטרה אם הוא אחד מאותם פושעי פגע-וברח.

הערה: הספר מומן באדיבות איגוד פחחי ישראל

(הרשומה נכתבה לאחר התאונה הראשונה ומאז גם האחרונה, טפו טפו......חמסה חמסה )