פינת הפנאי - מתחת לחגורה

לקחו את הבימבה, העברתי את הפקלאות לחילופי, סיבוב ניסיון...אהה...בסדר , יותר גדול ..אבל אין מה לעשות, התרגלתי לבימבה שלי. בוחנת את כל המיכשור רדיודיסק , סבבה, מכוונת תחנות שמחר יהיה מה לשמוע בדרך הארוכה. מזגן מעולה, טנק מלא , יופי ..מחנה בחנייה המקורה . רגל אחת בחוץ...וטררררררררר......הנייד מבעבע.
חסוי..? נו, טוב שיהיה.
- כן,
- מדברים מהרץ , תגיעי לסניף בדחיפות.
- מה?
- כן, דחוף ...אמאלה..
- מה זה?
טראקק ניתוק מהיר , כשברקע עוד שומעת צווחת יאוש ופחד.
מה עובר עליהם? נפלו על השכל? נדפקה להם הקופסה?
נכנסת לחילופי, מניעה ויוצאת לדרך.
בדרך, מנסה להבין מה קרה, כולה מכה קטנה, מה קרה, מעבירה כל מיני אפשרויות בראש, רוקנתי את הרכב , את המזוודה שלי הוצאתי , אז מה בדיוק הסיפור?
מגיעה לסניף, כבר שעת ערב, בקושי נמצאים שם אנשים. נראה שומם ונטוש. הבימבה המתוקה שלי באמתע החנייה, מסביבה אין נפש חיה, אפילו רכבים לא חונים לידה, ושם בקצה קצה של המגרש...חבורה קטנה . מגיעה עד אליהם. פקידה חיוורת, סוכן ממוטט . ולקוח מבוהל.
נו? מה הענין? מה כל כך דחוף?
לא יכולים להעביר את הרכב , אי אפשר להיכנס לתוכו!
למה? לא זכור לי שכל כך מסריח:)) מנסה בחיוך.
מה מסריח , איזה מסריח, הלוואי ורק מסריח.
ניגשת לבימבה המתוקה שלי, נראת נעלבת ופגועה, בודדה שם .
לאאאאאא!!!!!!! אל תפתחי!!!!!!!!!! יש שם נחשששששש!!!!!!
כוסאוחטוק ידעתי שהייתי צריכה לבדוק, חתיכת זורי מטומטם, מזדחל לכל פינה . מניעה את החילופי, מגיעה ליד. לחיצה על השלט , הבימבה נפתחת, וזורי המבוהל מזדחל בציק מתחת לספסל האחורי.
סורי, אין פה כלום. כנראה שהחום ומזג האוויר המטורף .
מביטים בי בתדהמה.
באלוהים, נשבע לך, ראיתי אותו .
בבקשה, אין כלום. להבא נא לבדוק לפני שמזעיקים אותי .
מניעה את החילופי , וחוזרת לאתר , חתיכת נסיעה של שעה וחצי . בדרך מפרטת ומתארת שלל מתכונים , שכמובן מורכבים מבשר נחש..אין קול, אין תזוזה מהספסל האחורי. רק כשמגיעה , לפני שיוצא לאיזור המוכר , מעביר את הראש קדימה . מחליק על זרועי ונעלם בבת אחת, שוקע בחולות.