פינת הפנאי - מתחת לחגורה

כולם מדברים על שנה , שנה למלחמה. גם עבורי זה תאריך חשוב, שנה ...אבל לא רק למלחמה, אלא גם שנה לי ולבונבון. לפני שנה ב 1 ליולי, קילרתי את הבנונבון בפמדום. כל כך הרבה זמן חלף מאז, נזכרת בכל מה שעברנו ביחד, וזה פשוט מדהים,
השנה שלנו שקולה ל 8 שנים של היכרות אחרת, מכיוון שהיא אינטינסבית ברמות, מדברים ונמצאים ביחד לפחות מספר שעות ביום. מדהים עד כמה הטלפטיה ביננו היא חזקה, הרבה פעמים יוצא להתחיל משפט והשני משלים את התוספת. פשוט חיים אחד בתוך השני.
המלחמה גם גרמה לקשר שונה, משמעותי ושונה. עם כל כמה שהמלחמה היתה קשה ומטרידה, במובן מסויים נמצאת אצלי במקום חיובי, גרמה לקשר ביננו שיהיה שונה,
הייתי ממוקמת במקום ש"זכה" לתשומת לב מקסימאלית ועקב כך נון סטופ להפגזות. הייתי אחראית לשלומם ובטיחותם של די הרבה אנשים, מרוטת עצבים וטרוטת עיניים מרוב דאגה . חייבת להפגין כלפי חוץ ארשת בוטחת ואופטימית, היחיד שראה אותי ברגעי משבר , היחיד שראה אותי ביאוש עמוק
וכן....גם בפחד נוראי, כאשר נחתו לידי כמה אורחות חביבות. היה הבונבון המתוק.
ידע תמיד להרגיע, להגיד את המילה המתאימה , וגם לשתוק ולהשתתף איתי בכל הרגעים הקשים.
פעמים רבות ראיתי את העיניים היפות מביטות בי בדאגה אין קץ וחרדה מתמדת לשלומי.
בונבון יפה שלי , שמחה שזכיתי להכירך, שמחה שאנחנו ביחד, ושמחה שיש לי אותך.