בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לישון בלי לחלום

יומן מסע?
לפני 14 שנים. 8 באוקטובר 2010 בשעה 18:26

ילדונת טובה (מבית טוב), מחונכת (חינוך של בית אירופאי נוקשה), חמודה, פשוטה, איכותית, שקטה - אפשר להמשיך, אבל הרעיון ברור.
ובכל זאת, אלו רק הדברים שעל פני השטח, מה שרואה מי שמכיר אותי ביומיום השגרתי.
כבר לפני שנים כשפתחתי תיבת מייל, וחשבתי איך לקרוא לה - הכינוי הזה נוצר. ביומיום בתחום המדעים ובלילה...
אז - לא הייתי פה, חשבתי על דברים אחרים כשנתתי לעצמי את הכינוי. אבל בינתיים הוא רק התבסס.

כן, אם תלך מולי ברחוב, לא תאמין עלי שאני כזו, מי יוצא לו להכיר אותי - מופתע.

כך נולדה מיז הייד

לפני 14 שנים. 8 באוקטובר 2010 בשעה 12:09

פשוט לישון...

לפני 14 שנים. 3 באוקטובר 2010 בשעה 20:10

בחברה שלנו, חונכנו כי חיי אדם הם ערך עליון. אבל בעצם מדובר בנורמה, כי הרי אם היינו שייכים לשבט קניבלים, היה ערך אחר גבוה מחיי אדם.
אני חונכתי כי משפחה היא ערך עליון, כן אפילו יותר מחיי אדם. אם מישהו יאיים לפגוע במשפחתי, אני אגן עליה אילו אם מדובר בחייו. מצד אחד רובנו חושבים כך, מצד שני - במידה וזה יקרה, אני אשפט על הריגה אם לא רצח.
מישהו פעם אמר לי שאני אנרכיסטית כי הודתי בפניו, שאני לא חושבת שלחיי אדם יש בהכרח ערך עליון ויכול להיות מצב שבו למשהו אחר יש ערך גבוה יותר. ביננו, הוא אידיוט כי ההגדרה של אנרכיזם היא שונה, אבל בסופו של דבר הוא מייצג דעה של הרבה אנשים.
מה אני חושבת ששווה יותר מחיי אדם? יש כמה דברים, אבל זה לא המקום לפרט...


אני לא הקטע של 24/7, ומעבר לזה יש לי גבול: כשאני עם המשפחה שלי, ימות העולם ולא אכפת לי כי התנתקתי ממנו.
כן, כשאני עם אבא, אני לא אשים עליך...

לפני 14 שנים. 29 בספטמבר 2010 בשעה 11:53

אנשים יקרים,

אני יודעת שאני חדשה יחסית בעולם הבדסמ, אני יודעת שאני תמימה, שאני צעירה וכו'..
אבל בכל זאת זו אני שיודעת יותר טוב על החיים שלי מאדם זר שרק דיברתי איתו באתר זה.
אני מודה שאני האחרונה לדעת משהו על מישהו ובטח ובטח שעלי, אבל אם אני כן יודעת משהו על עצמי - הרי אין טעם להתווכח איתי.
אני לא ידעת מה אני מספספת? אולי, אבל אני יודעת למה אני מחכה...
אני חייה באשליות? אולי, אבל אני בוחרת בזה...
אני צריכה לתת לזה צ'אנס? חשבתי על זה, ובחרתי שלא...

בהקשר הזה, יש שליטה ויש אגרסיביות. שלטה ניתנת ואילו האגרסיבית לוקחת. מה אתם?









____________________




ר?ק ע?ל ע?צ?מ?י ל?ס?פ??ר י?ד?ע?ת??י.
צ?ר עו?ל?מ?י כ??עו?ל?ם נ?מ?ל?ה,
ג??ם מ?ש???א?י ע?מ?ס?ת??י כ??מו?ה?
ר?ב ו?כ?ב?ד מ?כ??ת?פ?י ה?ד??ל??ה.

ג??ם א?ת ד?ר?כ??י – כ??ד?ר?כ??ה? א?ל צ?מ??ר?ת –
ד??ר?ך מ?כ?או?ב ו?ד?ר?ך? ע?מ?ל,
י?ד ע?נ?ק?ים ז?דו?נ?ה ו?בו?ט?ח?ת,
י?ד מ?ת?ב??ד??ח?ת ש??מ?ה ל?א?ל.

כ??ל א?ר?חו?ת?י ה?ל??יז ו?ה?ד?מ?יע
פ??ח?ד ט?מ?יר מ?י??ד ע?נ?ק?ים.
ל?מ??ה ק?ר?את?ם ל?י, חו?פ?י ה?פ??ל?א?
ל?מ?ה כ??ז?ב?ת??ם, או?רו?ת ר?חו?ק?ים?


רחל
ד' אדר תר"ץ

לפני 14 שנים. 24 בספטמבר 2010 בשעה 0:03

מכל השיחות שניהלתי פה (הרבה? כמה זה הרבה?) הבנתי שהחומר האנושי באתר הזה לא משהו.
לא שאני בהכרח אומרת את זה, אלא כל מי שדיברתי איתו על זה טען זאת.
אז אם כולם פה כאלה סנובים, איך האתר הזה מתפקד? או שאולי הוא לא.

אם גם אני מאוד ספציפית במה שאני רוצה, האם גם אני סנובית?

לפני 14 שנים. 17 בספטמבר 2010 בשעה 10:01

אני בן אדם של הפכים.

ילדה טובה כלפי חוץ, ומי יודע מה מתחולל בפנים. מנומסת לאנשים, ומקללת מחשבים (הם עושים לי צרות, מהם מביאים את זה על עצמם).
ראש גדול עם קוצים בתחת ועצלנות מצד שני. אז האם זו העצלנות שגורמת לי להיות פאסיבית? או אולי העובדה שאני מפונקת ברמות מטורפות?

גבר שילטף, יעשה נעים בגב - מסדר אותי לכל החיים, אני כמעט (רק כמעט) מוכנה לוותר על סקס בשביל זה. התכרבלות בשבילי זה יותר מאוויר לנשימה. לאחר שנים של חסך וטראומות מגברים כל טיפה של אינטימיות ופינוק נשאבים מייד. הלוואי ויכולתי להסתפק בפחות כדי להיות מרוצה, אבל מהבחינה הזו אני מעולם לא מסופקת.

אז כן, כמה שאני רוצה סקס, אני רוצה את זה - צריכה את זה. למה זה רלוונטי פה? כי אני לא יכולה להתמסר למי שאין לי רגש כלפיו, אני לא אהיה נתונה למרותו של מי שלא ידע להרעיף אהבה אח"כ.

אני מניחה, שלאחר השלמת החסכים, אני אהיה מעט יותר אקטיבית, ואולי לא. למה אני פאסיבית?

לפני 14 שנים. 3 בספטמבר 2010 בשעה 15:31

נמשיך מאותה תקופה,
זה מוזר, כי כמה שהייתה לי משיכה מסויימת לתחום.
היה מישהו שרצה לנשוך אותי, וקשור אותי - וזה לא התאים לי. זה הרתיע אותי מאוד.
טוב, כי לא היה לי חיבור אליו. אבל זה לא רק הוא - בכלל הייתה לי רתיעה מהעניין.
אז למה בעצם? למה אני רוצה ולא רוצה?
ביטחון עצמי.
הנושא של ביטחון עצמי כל כך רלוונטי, מדובר בשני דברים ששלובים יחד.

כן, פעם הייתי חסרת ביטחון עצמי שלא יתואר. כן, היום יש לי, אולי אפילו יותר מידי..
למעשה, המעבר ממחשבות למעשים החל רק כשקיבלתי אותו, כי בלי הייתי זה נמחצת רגשית.
אז היום, אני יודעת מה אני מחפשת. אז הגבר שידע לטפח אותי, כדי שנוכל ביחד לעשות מה שטוב לנו.

לפני 14 שנים. 31 באוגוסט 2010 בשעה 16:43

פעם ראשונה שאני כותבת בלוג. לא רק שזו פעם ראשונה, אני בכלל לא טובה בהתבטאות מילולית, כך שכל התהליך הזה שהחלטתי להתחיל פה לא בא לי בקלות.

אז מאיפה להתחיל, אני לא זוכרת מתי בדיוק ומה היו הפנטזיות הראשונות שלי בכיוון, אבל היו כמה שלאט לאט קיבלו אופי יותר ויותר ברור. אז מה עושים עם זה? ובכלל למה אני מפנטזת על דברים כל כך מוזרים? משהו לא בסדר אצלי?
זה היה כבר לפני כמה שנים, עכשיו אני יודעת שאני בריאה בנפשי (לפחות מהבחינה הזו 😉 ).

חיי המין שלי התחילו בצורה סולידית, חבר רציני בגיל 18. לאחר זמן מה התחילו הספקות, אז זה הסקס שכולם מתרגשים ממנו? ואולי הוא פשוט לא מתאים לי?
לכן, כשהקשר נגמר, ההזדמנויות החלו. לא אני לא סטוציונרית, לא היום ולא בעבר. אבל לפחות, היה לי קצת יותר מידע. זה היה בשלב הזה, שהפנטזיות החלו.
בהתחלה בקטנה, על גבר זר שהופך אותי לאובייקט שלו, ובהמשך - טוב, אני עדיין לא מסוגלת לספר, בעיקר כי קשה לי להסביר את עצמי. טוב, זה צעד ראשון, לא?