לישון בלי לחלום

אני ספל קפה.

אני מכילה קפה חם, חזק ומתוק.

אחזת בי הייטב בשתי ידיים, לגמת ממני.

חיממת אותי ואני חיממתי אותך.

שתית אותי, התמלאת ממני.

לא היית זהיר,

התרסקתי.

אני ספל שבור לרסיסים,

הקפה נשפך,

עכשיו אני רק אוסף של שברים,

מוכתמים מהקפה שהיה,

מטיפות של קפה קר שאינו ראוי לשתיה יותר.

האם תדביק אותי?

בעדינות תאסוף את השברים,

תנקה אותם, תייבש,

תדביק בעדינות, בתשומת לב רבה,

תחבק ביציבות, עד שהדבק ייתייבש,

שאוכל והישאר אייתנה,

תמשיך לשתות ממני?

או אולי תשליך לפח?