זה התחיל לפני שלושה שבועות בערך. התחלתי לעשות תנועה וזהו, נתקעתי. נתפס לי שריר בגב, אבל בצורה עצבנית.
שלושה ימים שכבתי מרותקת למיטה, לא מסוגלת לקום אפילו לשירותים. זה היה נורא, השתגעתי.
מזל שקיבלתי כדורים אנטי-אינפלמטורים, אחרת המצב היה אפילו יותר רגוע.
חזרתי לתפקד, אבל הגב עדיין כואב.
long story short
(והיו מספר התפתחויות בדרך, אבל הן לא העיקר)
היום זכיתי לקבל עיסוי הוליסטי במסגרת קופת חולים, לטיפול בלדקת.
חשבתי לעצמי, סבבה, אמנם ספא זה לא, אבל בכיף.
אז זהו, שלא.
הוא רק התחיל לגעת לי בגב והבנתי שאלו הולכות להיות 45 דקות ארוכות מנצח.
צעקתי, התפתלתי, הזעתי, בעיקר התאפקתי - זה טיפולי, לטובתי.
המטפל אומר לי "מה את נאנחת, אני זה שעובד קשה פה"
ושואל "פה כואב?" ואני עונה "ברור שכואב, אתה לוחץ חזק".
"זה חזק? אני בקושי נוגע בך, זה הכי חלש שיש"
רציתי למות, אני מתגעגעת לגב התפוס שלי אחרי העינוי הסיני הזה, אהה סליחה, עיסוי הוליסטי.
כואב לי, לא נעים לי :-(
אני לא מזוכיסטית, עזוב אותי באמא'שך
