אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לישון בלי לחלום

יומן מסע?
לפני 10 שנים. 10 בפברואר 2014 בשעה 7:03

מהשניה הראשונה,

לא רציתי להוריד את העיניים, לבהות עמוק לתוך העיניים.

לא יכולתי להפסיק לגעת.

להסניף לתוכי, הריח הזה, הנשימות הללו.

לשמוע אותן עלי.

לטעום את השפתיים, העור, את הכל.

להרגיש את החום בלב.

 

לא רציתי שהרגע הזה יגמר לעולם.

 

עכשיו, ממשיכה להרגיש, אבל כמהה לדבר האמיתי.

אהבה היא סם קשה.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י