לפני 10 שנים. 20 באפריל 2014 בשעה 15:56
מצב רוח שכזה,
צריכה לחשוב קצת, אבל המח מסרב לעבוד.
מתה לקרוא את הספר שלי, אבל אין לי סבלנות.
רוצה להיות מוקפת חברים, אבל לא מסוגלת.
אני מאושרת, שמחה וחסרת אנרגיה.
מרגישה מרוקנת מכל.
מצד אחד אני מרגישה שאני לא עצמי,
מתגעגעת לעצמי הקודמת.
מצד שני, אני הכי עצמי שיש,
אולי עכשיו האמת יצאה לאור.
לא רוצה להיות כזו.
הליטוף מטעין מצברים,
החיבוק מחזק.
אהבה ממלאת אותי.
אבל זה לא מספיק, משהו פה צריך תיקון מהיסוד.
אני אצליח להיות מישהי שאני רוצה להיות?
אומרים שהזמן מרפא.
הוא ירפא בכלל? יחזור לי האמון והביטחון באנשים סביבי?
אני אוהב את מה שיצא ממני?
והשאר? יאהבו אותי?
כמה זמן צריך?
