יום הכיפורים בפתח, הרהורים על השנה החולפת.
האם התנהגתי כראוי? ממי אני צריכה לבקש סליחה?
השנה הייתה שנה לא רגילה, השתנתי. לא התנהגתי כראוי. כנראה לאף אחד.
ממי אני צריכה לבקש סליחה? בעצם, על מה לבקש סליחה?
האנשים החשובים לי באמת, כבר סלחו. התחבקנו, המשכנו בעליות, גם בירידות אבל ביחד.
כל השאר, מה איתם?
על חלק מהמקרים אני באמת מצטערת, על השאר בכלל לא. אבל העיקר הוא שלא בא לי להתנצל כלל, גם לא על המקרים שעליהם אני כן מצטערת.
קיים הגבול הדק הזה בין נימוס וצביעות. אז אצלי הוא זז קצת, אם אני לא מסמפטת מישהו, ספק אם יקבל ברכת שלום, בטח שלא אתעניין בשלומו.
זו אני, לא יורדת חלק בגרון. אבל אמיתית.
אולי אני אשאר לבד בסוף, אבל לפחות אדע מי חבר אמת.
אז עכשיו נותר הדבר הכי חשוב, האם אני צריכה לבקש סליחה מעצמי? על מה? האם אני סולחת?
אומרים שאחרי השנה הזו יותר קל. האם אני אחזור לעצמי, או שהשתנתי לעד?
יום הכיפורים בפתח.
