לפני 8 שנים. 4 בדצמבר 2015 בשעה 12:04
מבין הסרטים לראות בחרתי בזה שגרוע.
היה ברור לי שהוא גרוע, אבל היה ברור לי שהוא בשבילי.
שאני צריכה לראות אותו עכשיו, לבד.
שהוא יגרום לי לבכות בלי הפסקה.
אז ראיתי אותו, הוא היה יותר גרוע משחשבתי.
כואב לי, יותר משאני מרשה לעצמי להראות ולהרגיש.
לפעמים אני רוצה לחזור אחורה, לא לפני שכאב, אלא לנקודה שבה זה כאב הכי הרבה.
כשהייתי בבועה, והתעלמתי מהעולם סביבי.
בא לי להפסיק להתמודד, להפסיק להמשיך עם החיים.
לתת לכאב להשתלט עלי, להתעלם מהעולם ולשים זין על הכל.
אבל לצערי אני בוגרת ואחראית.
אז בעוד שעה בערך, אני אחזור להעולם שם בחוץ, כאילו כלום לא קרה.
