סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לישון בלי לחלום

יומן מסע?
לפני 8 שנים. 3 במרץ 2016 בשעה 17:21

כן, אני אוהבת לקטר.

זה עושה לי טוב, משחרר מה שבפנים.

כבר אמרתי לו, הוא בן 50 ואני עוברת את המשבר...

כמו רבים מאיתנו, אני שואלת את עצמי - האם הדרך הו נכונה עבורי?

ואם לא, אז מה כן? איך?

איך זה שאני לא מצליחה לרצות, שלא לדבר על להצליח להיות מה שמצפים ממני?

 

 

אז אחרי יום ארוך ומתיש, סוף סוף בבית.

מדליקה מחשב, פייס וכאלה, נתקלתי בטור הזה בטור הזה,

שאומר בדיוק את כל מה שאני חושבת כבר תקופה. זה מה שאני צריכה!

מחכה כבר לחלק הבא.

 

 

 

כנראה שהיום, הכל פתאום נוגע בי, כי בדרך הביתה,

גלגלצ שוב חופר את אותם שירים, אבל הפעם הקשבתי.

 

love69{miz hyde} -
לא מתרגש מהקיטורים ,
חסין לקיטורי פולניות;)
הכי אמפטי שיש {}
אוהב אותך .
L}{
לפני 8 שנים
miz hyde{love69} - תודה אהוב שלי }{
לפני 8 שנים
אופק קסומה - אהבתי את השיתוף. ורק משהו קטן - עזבי אותך מציפיות של אחרים. זה מתכון בטוח לתסכול. תהיי את מי שאת רוצה להיות. לא מי שאחרים רוצים שתהיי.
}{
לפני 8 שנים
miz hyde{love69} - שניה אחרי שאזכה בלוטו P-;
לפני 8 שנים
subtal​(נשלט) - בדיוק כמוך. אהבתי מהטור שהפנית את ״8 בערב של האחד הוא פשוט לא 8 בערב של השני.״
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י