סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לישון בלי לחלום

יומן מסע?
לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 10:59

אני מרגישה כמו מארחת.

אחת לכמה זמן, משהו משתבש ואני עוברת סוג של איתחול.

הכל נמחק ומתחילה שוב הכל מההתחלה.

אבל לא הכל באמת נמחק, יש שרידים - מטען.

מרגישה שכולם מתקדמים, ואני נשארת במקום.

מתקדמת במעט, וחוזרת אחורה.

 

התקווה תמיד נשארת, שאולי יום אחד זה ישתנה. רק לא לאבד אותה.

אולי הפעם זה זה.

מענטז​(אחר) - אני קורא לזה ספיראלה
בכל סגירת מעגל אני מגיע לאותו המקום מתמודד מושפע מביע נוגע באותו הדבר בדיוק. כאילו לא הייתי שם אתמול.
אבל יש עניין-
אני מגיע לשם עם תובנות חדשות. עם פרסטקטיבה אחרת.
אני דורך בטביעת הרגל שלי שכבר התקבעה ואני, החי, מרגיש בכף הרגל את השינויים שצמחו בי.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י