לפני 5 שנים. 11 ביוני 2019 בשעה 17:36
הייתי היום בהרצאה מרתקת. מפה לשם - המרצה דיבר על ריצוי.
בעיקר נשים סובלות מכך, הן חייבות לעשות מה שאומרים להן, יש להן נטייה לאבד עצמן בנתינה לאחר.
זה גרם לי לחשוב על הבחירות בחיי. אני יודעת שאם אהיה אמא, אני אתן את חיי עבור ילדי ואני אתן זאת בחפץ לב וללא חרטה.
זה גם הפחד שלי. לא לאבד את חיי, אלא לאבד את אושרי משום שלא אהיה ברשות עצמי יותר.
לא אוכל להמשיך לברוח כמו שכל כך נוח לי כיום. היחידה שתהיה אשמה בכך זו אני. אני בוחרת שלא להיות אמא, כי אני מפחדת.
בניגוד לפחדים אחרים איתם התמודדתי בכח ובנחישות, הפעם אני בוחרת שלא להתמודד עם הפחד ובורחת.
אני בורחת מהחיים עצמם.
