סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נזכרת, כותבת...

הכל כאן אמיתי... הכל כאן ילמד אתכם עוד קצת עלי, על הדרך שלי ועל מה גורם לי לחייך....
לפני 6 שנים. 24 באפריל 2018 בשעה 20:06

שאלתי אותו.

"מזה שלנצח תישארי וירטואלית..." הוא ענה.

ואתם? מאמינים בוירטואליות?... כי אני לא.

 

צריכה להרגיש

צריכה לגעת

צריכה להסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא שלי

צריכה לקלוט

צריכה לנשום

צריכה להסתכל עליו עירום ולדעת שהוא שלי

צריכה לקבל

צריכה להתפנק

צריכה לראות אותו מסתכל עלי ועף.

 

אז לא, לא אשאר לנצח וירטואלית.

פשוט כי אני לא כזאת.

ואתה? תישאר? או תברח מהפחד?....

 

 

 

 

 

 

 

 

האנשה עצמית​(אחר) - הפחד הוא מאכזבה.
קל לבטל אותו בראייה מהצד.
לפני 6 שנים
האנשה עצמית​(אחר) - ולגבי ה וירטואליות - שלב חיוני בדרך לקום פיזי ואמיתי יותר. רק לא עם כל אחת.
לפני 6 שנים
שוברת שגרה​(שולטת) - למה לבטל ולא להתמודד?... עדיף אכזבה (או לא) מציאותית מאשר פנטזיה בלי קרקע....
לפני 6 שנים
האנשה עצמית​(אחר) - פנוזיה.... מילה שהיא עולם. מלא.

להתמודד עדיף, אני מסכים.
רק שהפרטנרית צריכה להתאים מאוד...
לפני 6 שנים
האנשה עצמית​(אחר) - כל כך מתאימה שספק אם קיימת.
לפני 6 שנים
Aציבעוני​(אחר) - וירטואליה זה לפחדנים
לפני 6 שנים
שוברת שגרה​(שולטת) - תכלס ;)
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י