נזכרת, כותבת...

היו לי כאן שיחות, עם ילדים מתוסכלים. שניסו בכל כוחו לשכנע שהם בוגרים וראויים.

והיו לי כאן שיחות, עם גברים בזוגיות כזאת או אחרת, שביקשו וגם התחננו לוועדת חריגים.

והיו לי כאן שיחות, עם נשלטים טוטאליים ש"יכולים גם להיות רק מפנקים".

והיו לי מכאן פגישות, נעימות וגם פחות...

חלקם נשארו בחיי עד היום, חלקם עדיין במחשבה גורמים לי לחייך ואת חלקם אני לא זוכרת.

ואז אחד מהעבר ששאל לאן נעלמתי... ועניתי שהלכתי כי פשוט התעייפתי....

איזה מעייף זה.

לשמוע היסוסים. לבלוע בילושטים.

לסנן מתחלפים -וכן, גם נשואים ושקרנים וחופרים.

וכן, אני מבינה, איזה מייאש זה גם לצד השני.

לקבל דחייה, לפעמים בלי שום מילה.

להתבאס, עם או בלי סיבה.

ונכון, שלפעמים זה כבר מתיש ואני בורחת ונעלמת או פשוט לא מגיבה....

אבל מאמינה, שכשיבוא אחד חדש (או ישן), שיגרום לי לכתוב עליו כאן... יהיה שווה ;)

אז אם אתה קורא, את כל המילים שלי.. ומבין אותן... אז....

מהיום בו הוא פגש בי עטוף פחד ורעדה לפני למעלה מ 6 שנים....

לימים בהם נפתח קצת... ועוד קצת...

לערבים בהם הפך למאמין, בי....

ללפנות בוקר אחד שבו הפך להיות לחלוטין הוא.

כמו שהוא.

מולי.

בשבילי... אין מחמאה גדולה מזאת.

🤍

"דבש". עניתי.

לא הבין.

לא נורא.

NEXT.

תהייה גבר.

כי אם אתה טוען שאתה סמרטוט, אתה כבר לא מעניין אותי.

ואם אתה טוען שהצד הנשי שלך גבוה, דע שנשים לא עושות לי את זה.

רק גבר גבר עושה לי את זה.

חכם, גברי, חזק, רותח.

תהייה גבר.

מודע.

למה שאתה כן ומה שאתה לא.

עם מי אתה, הופך להיות אתה.

זיופים, משחקים, ולונה פארק של הפנטזיות שלך, משעממים אותי.

שום דבר לא יאתגר בללמד אותך שאני הכי כלבה לפני שהקפה שלי מגיע אלי. נכון ומדויק.

שום דבר לא יעניין אם במהות שלך אתה מרצה את כל העולם ולהקתו.

שום דבר לא יכבוש את הרצון שלי לראות אותך הופך את עורך מולי במבט אחד.

שום דבר לא יגרום לי, לתת לך, להיות מי שאתה,

כשאתה,

איתי,

מחכה לראות,

אם הקפה מדויק או ש....

חבל ;)

תהייה גבר. תכין קפה.

הא, ותתפשט.

כן.. אני שומעת כבר שנים שלא קל לקבל תשובות מכל הנשים כאן. 

ויש את המתאמצים ויש את הלא.

ויש את הכועסים ויש את הלא.

הכל מותר. 

אבל...מורידה את הכובע לשתי שניות בדיוק בפני אלה שמחפשים משפט פתיחה שיראה על עומק (כי הם קלטו שאני לא חיה ברדודים).

אבל די... "איזה ספר את קוראת שם..." כבר נדוש.

הנה התשובה...עכשיו תתאמצו יותר.

(וכן.. יש את המפתיעים שמשקיעים יותר. ים נקודות זכות לטובתם... גם אם זה לא יעבוד. חשוב שתדעו...)

⁦❤️נטו ⁩אהבת חינם ❤️⁩ יצירה ואומנות - ככה הוא קורא לבלוג שלו.

ומסתבר שכזה הוא.

גורון במסווה של אריה חטוב לקח את התמונה הפשוטה שלי... והלך וצייר... קסם.

גבר משקיען יצירתית. זה עושה לי את זה ;)

של שניים,

חייב להתחיל ממשוואה בסיסית.

היא, הוא, דומה, שונה, תוצאה.

חיובי? יאללה ממשיכים.

שלילי? יאללה ביי.

אמצע? אם יש ספק אז אין ספק.

כל כך הרבה אנשים כאן מזלזלים במלל בכרטיס שלהם אבל פונים בכנות של "קראתי את שלך ו... זה מה שאני מחפש".

ואז זה מתחיל... "הכרטיס שלי לא תקף... כתבתי אותו לפני שנתיים..." "לא.. אני מזמן לא שולט..." "אני אספר לך מה שתרצי לדעת..."

ואני.. מחייכת... וממשיכה הלאה.

למצוא אחד שיש בו ניצוצות של מכנה משותף. כבר בבסיס הכרטיס....

אחד כזה ביקר לפני כמה ימים...

קסם כזה של מכנה משותף של שנים בכלוב שמתחבר מידי פעם.

כזה שכל פעם מחדש גורם לי לחייך ויוצא מכאן עם פנים בוהקות והתמכרות מהממת... וגם עם שיר שנשלח שעה אחרי....

*המורה שלי למתמטיקה הוצאה להורג מבחינתי כבר בכיתה י'... אבל אם היא תקרא את זה, תהייה בה גאווה קלה על המילימטר שנשאר...*

נותנים פרספקטיבה על אנשים שעברו בחיי.
מידי פעם צצה הודעה ממישהו שביקר בחיי בעבר.
הרחוק או הקרוב.
אם לשעתיים.
אם ליומיים.
אם לשנתיים.

אני תמיד מחייכת.

גם אם היה משעמם.
גם אם היה עטוף שקרים.
גם אם היה שם משהו קרוב.
גם אם היה מטורף וחם.
גם אם היה בילתי נשכח.
גם אם... לא היה באמת.

יש משהו מדליק בלהיות בילתי נשכחת.
יש משהו מחמם לב בהודעה כזאת.
יש משהו טוב, בהכרת הטוב.

שניה אחרי שכיפור נגמר ומתחילה שנה חדשה של חטאים... תשדלו להיות טובים.
לכו. חממו למישהי את הלב. תכירו בטוב.

גם כאן.

הרי שנינו יודעים שזה לא יחזיק מעמד יותר זה.

אז בוא נתאהב לשעה.

אל תספר לי מה יהיה מחר ומה בעתיד

ואל תבטיח הבטחות בלי שום תכלית.

זה יהיה פשוט ממש, ומלא בתשוקה. 

שני אנשים שנפגשו לשעה.

אתה תתפשט מהרגע הראשון.

תדבר בעיניים ותעבוד עם הלשון.

אתה תתן, אני אקח.

אתה תרד, אני אגנח.

ואם תצליח להעיף אותי, תעוף בחזרה.

והכל יקרה, רק בתוך שעה.