זה התחיל בשיחת טלפון צפונית "יכול להיות שנצטרך אותך השבוע".
הרעיון נפרש לאוזניי , אהבתי.
הכנתי את הבחור שלי: "אתה הולך להיות הקול והריח"
פעם ראשונה שאני לוקחת אותו איתי להרפתקה, היה צורך בהכנה מקדימה.
ישבנו בסושיה צפונית והסברתי לו מה הולך להיות.
נכנסים לרכב לאחר שקיבלנו את הכתובת.
"אני מתרגש" הוא אומר לי ואני מניחה יד על ירכו לצורך הרגעה.
הרכב חונה ואנחנו עולים.
לפני הדפיקה בדלת אני שואלת אותו עד כמה הוא סומך עלי, הוא נותן לי נשיקה.
מוציאה כיסוי עינים ועוטה אותו עליו, המטרה: שיבין מה היא הולכת להרגיש.
היה מרגש לראות אותו ככה, מחפש אותי בידיו.
עוברים סדנת קשירה קצרה ויוצאים לדרך.
01:50 SMS למספר "שימי את כיסוי העיניים שבתוך השקית. ותעמדי".
צופים בך מהרכב החונה, ההתרגשות מתחילה. הוא הולךראשון.
"יהלום, בואי" הוא אומר, ומתחיל להוביל אותך.
היא אוספת את החפצים ואני אוחזת ביד השניה.
נכנסים לרכב, ונוסעים.
הנשימות שלך שקטות, רעד קל בשפתיים, כמעט שומעים אותך חושבת.
מעלים אותך במדרגות, לאט ובטוח.
בטוח אמרנו ? צריך לאסור על שכנים, להסתובב בלי אישור בחדר מדרגות.
****
הגענו
****
מושיבה אותך על הספה, הוא מוזג מים.
משקה אותך, משתעשעת ומחליפה לספרייט (הנוכחות של אדונך מורגשת)
מסירה את גרבייך ומעבירה צפורניים, חיוך עולה על שפתייך.
עכשיו אני רגועה.
נראה ששלב הפחד אצלך עבר ואפשר להתחיל לשחק, יש לך צחוק מתגלגל.
בנתיים מתקבלת הודעה "היא שלכן".
מורידות אותך לשטיח, ידיים מאחורי הגב,
היא אוזקת אותך... "על הישבן או על הברכיים ?" נותנת לך את האפשרות להחליט.
את מתיישבת על הישבן.
אני מתחילה להריץ עליך את ציפורניי,
עוברת לשבת מאחוריך משעינה את ראשך על חזי, המטרה: להרגיע אותך.
שורטת בכל מקום שידי מגיעות אליו, ואז היא מצטרפת מחליפה את מקומי ואני עוברת לשבת לפניך.
מפסקת את רגליך, את בלי תחתונים, לחלוחית.
את מתחילה לרעוד קלות, מרגיעה אותך בליטוף פנימי ומתחילה לסטור לירכייך,
כשהן מאדימות כמו שאני אוהבת, מושיבות אותך על הברכיים ונותנות לך דקה.
"תפתחי את הפה". את ממושמעת. "תמצצי" מחדירה לך קוביית קרח לפה.
מעבירה אותה על הגוף, המאוורר זורק משבי רוח קרירים שמרעידים אותך.
מסירות את האזיקים.
"על הברכיים" הוא מפתיע אותך בלחישה.
מרימה את השמלה, ישבנך נחשף תוך מספר דקות אף הוא מאדים, מביאה את השוט.
אנחות בודדות נשמעות בחלל החדר, מעוררות אותי.
יש לך סף כאב גבוה, אבל אני לא רוצה לשבור אותך.
רצועה, סטירות, אביזר מאולתר מהמטבח. את מתחילה לרעוד מתשישות.
מעל שעה על הברכיים והידיים שלי לא מפסיקות לפגוש בגופך.
את רוצה לנוח אני שואלת ברכות ? הנהון קל.
מחזירה את השמלה למקומה, מושיבה אותך על הברכיים,
מניחה את ראשך על ברכיי ואת מתחילה לבכות - זה השלב שריגשת אותי.
מלטפת אותך, עוטפת אותך בחיבוק חזק.
מדהימה, אני ממלמלת. מה ? את שואלת.
מ ד ה י מ ה.
נושקת לשפתייך לפרידה, גם הוא ניגש לומר לך שלום.
מדליקה סיגריה, וואו.
לפני 14 שנים. 22 בספטמבר 2010 בשעה 15:58
