לפני 12 שנים. 9 בפברואר 2012 בשעה 16:57
אל אחד/ת מחברי ה"צוות" הגיעה בקשה של מישהו, שנעזור לחברה יקרה שלו בהפקת משימה.
העברנו דרכו את המסר, שיבקש ממנה לשלוח הודעה עם רקע כללי ושתפרט את רצונה.
לא חלף זמן רב ובלשכתנו המכובדת (תיבת ההודעות) נחתה ההודעה הבאה:
...
צריכה את עזרתך בהגשמת פנטזיה לבעלי היקר...
הוא חוגג יומולדת בעוד שלושה שבועות ושכרתי לנו צימר בכינרת ל... [צונזר]
אשמח אם תוכל להגיע לשם בחורה ש... [צונזר]
הוא אוהב... [צונזר]
ושלא יפריע לה שגם אני כמובן בחדר ואם יבוא לו אז אני אצטרף... [צונזר]
ביקשתי הרבה אה?
כן ו... [צונזר]
ענינו שזה בדיוק סוג המידע שהיינו צריכים, כדי לראות אם יש באפשרותנו לעזור.
שנקח כמה ימים כדי לבדוק את זה, ונעדכן אותה אם אנחנו יכולים לסייע או לא.
בהמשך ההתכתבות הבהרנו שאולי נצליח לעזור במשהו, אבל... שנרצה שהיא תוריד מאד את הציפיות שלה.
שאם נמצא מישהי שתהיה בעניין, ואפשר יהיה "להביא" אותה כסוג של מתנה,
זה כנראה יהיה הרבה יותר עדין ממה שהיא תיארה שהיא רוצה שיהיה,
שיש דברים שיכולים להתפתח, אם וכאשר יש משיכה בתוך הסיטואציה,
ובשביל משהו מעבר לזה, צריך הכנה אחרת.
המלצנו לשים בצד את חלק מהאקטים שהיא ביקשה, ולחשוב יותר בכיוון של טעימות.
משהו עם אלמנטים של שליטה.
בדקנו מה היא רוצה, מה אפשרי, מה נכון, עשינו תיאום ציפיות קפדני,
זה משהו שאנחנו לעולם לא מחפפים בו, לא מתפשרים עליו, לא מוותרים על מצויינות.
עשינו הצלבות ושיתפנו במבצע כמה שותפים, שחלקם מכירים את הנפשות הפועלות מקרוב,
חלקם רק הכרות שטחית, וחלקם אפילו לא מכירים כלל.
שישי בערב.
ה"מתנה" הגיעה לשער הישוב וסימסה לנייד של הבעל:
22:16 שלום. התבקשתי להגיע לכניסה של A ולסמס למספר הזה. אני ליד השער.
22:19 אני מגיע.
22:20 לנסוע אחריך כשאתה מגיע? אני ברכב ... [צונזר]
22:22 כן. אני אפתח לך את השער וסעי אחרי.
22:24 כבר השתחלתי פנימה אחרי רכב אחר. 50 מטר אחרי השער עם מהבהבים...
22:26 סעי אחרי. תחני מאחורי. תחכי שאני אכנס. אני כבר אגיד לך מתי לבוא.
22:26 טוב.
היא רואה רכב מתקרב, מסמנת לו באורות גבוהים ורואה אותו עושה פרסה ממש מולה.
בחוץ גשם והכל חשוך והיא ישובה ברכב, כשעל ראשה כיסוי הראש של סריג הקפוצ'ון.
נוסעת אחריו ועוצרת כמה מטרים במרחק ממנו, ממתינה שיכנס לצימר.
אחרי כמה דקות (או שניות) הוא מסמס לה:
22:30 את יכולה לבוא.
22:31 תודה. באה...
היא מגיעה לדלת, ראשה עדיין מכוסה.
היא נעמדת מול הכניסה ורואה מולה את שניהם.
מבט של הפתעה על פניה, מבט של הפתעה על פניו, מבט של שמחה וסיפוק על פניה של המארחת שהצליחה לשמח.
היא מגישה לו פתק שעליו רשומות ההוראות שלה:
להגיע ליישוב A. לסמס למס' המצורף שהגיעה ולהשמע הוראות שתקבל מאותו רגע.
הוא מיד מבין, שהיא המתנה שלו לשעות הקרובות,
הוא עדיין לא בטוח מה יעשה איתה, מה מותר לו לעשות איתה, מה אפשרי לעשות איתה.
מתחילים.
לאט לאט הקרח נשבר, נמס, מתחמם.
בהתחלה מדברים, מביטים, מקשיבים, נבוכים, בודקים, מתנסים.
מתנהלת שיחה, אבל באווירה מסביב יש הרבה יותר מזה.
מרגע לרגע זה נעשה יותר נוח, הסיטואציה יותר מוכרת, נעימה, אינטימית.
חברית, אוהבת, ארוטית, עוטפת, קלילה, צוחקים, נוגעים, מדברים, שותקים, נהנים.
קצת ריצפה, קצת ספה...
אח"כ מיטה, ואז ג'קוזי ומיטה, וגם מקלחת, ושוב מיטה.
כמה שעות אח"כ, היא נפרדת מהזוג בחיבוק חם ומשאירה אותם להמשיך לחגוג את האהבה שלהם.
נוסעת בכבישי הצפון הגשומים, נוף של הרים לאור ירח, תמיד מוסיקה ברכב.
מחכה להגיע הביתה ולכתוב לשותף שלה בצוות הנוכחי, זה שבאישורו נשלחה,
שהשתדלה להיות ילדה טובה (שלו), שהיא מקווה שהמשימה הצליחה ושהוא יהיה גאה בה.
הוא היה.
