ללא מסיכות

קיבלתם במה לומר את כל השטויות האפשריות,ואמרתם אותן.נפלא שעדר חרמנים/ל'קקנים/מטומטמים ועוד תומכים בסתומה שמסירה ממיפיקיציה בסכין בשר.
הבלוג שלי לא טוב לכם,מכאיב,ידוע.
זה לא מנע מכל המגיבים להסתער כערימת כלבים שוטים(תרתי משמע) ולצרוח כילדים מוכים.
המסקנה כמעט מתבקשת אולם נעלה אותה בפוסט חדש.
ואת סתומה יקרה,את יכולה להיות בטוחה שאת במירוץ למקום החודשי הראשון במצעד ואני יכול רק להודות לך על החשיפה האישית שלך שהרי החוקים כאן ממש לא מאפשרים חשיפה של מישהו.
תודה.

דילוג קליל לצ'אט של האתר הביא אותי לחשיפה מדהימה.
מישהי עושה ממיפיקציה לאחר,סשן תענוגות לכל הדיעות רק מה??
ממיפיקציה זה "לניילן" וכששואלים אותה מסתבר שהמושג בכלל לא מוכר לה אבל היא "מניילנת". לכאורה זה נשמע מטריד מאחר והאם בשם החרמנות הנשלט האומלל בכלל מבין והבין בפני מה עמד,האם ברור למתיימרת מה הסכנות בסשן ממפיקציה,האם היא סתומה מדי להבין שלא חותכים עם סכין מטבח את הניילון הנצמד אלא מכינים מראש מספרי חובשים עגולי ושטוחי ראש על מנת למנוע פציעה?
המון שאלות ותשובות אין.
העיקר שיש תמונות ומשפטי מחץ ולהלן ציטוט מדויק:
"מה רע בסכין בשר?"
"מקסימום אני אחתוך אותו"
"אין כמו סיכון"

בליגת המטומטמות היא ללא ספק במקום השני.
את המקום הראשון נשמור להדמייה של השולטת האולטימטיבית ברשותכם.

יש כאן קושי אמיתי בתיאור שהרי בהמתיות מופגנת בכל כך הרבה מובנים ומראות אבל ובעיקר כשמתמקדים בזה כנראה ומדובר בלהיות בהמה,כפרט,לא כחלק מטינופת כלל עולמית שפושה בעולמנו.
אז מי הדמות העונה לתואר הלא מחמיא בעליל הזה?
הבהמה היא מישהי שמשולה לקוקיה.אותה ציפור שמטילה ביציה בקן של אחרים תוך כדי גילגול ביצי המקום לקרקע בחוסר איכפתיות על כך שהן נשברות ולמעשה לא ייצא מהן מאומה.
רוב האנשים מצקצקים בלשונם וסולדים מהבהמה הטיפוסית אבל ככל שנצפין לתוך עבותות הבדסמ נגלה שהתופעה המכוערת די נדירה,מאד מאופיינת בחלשי אופי שקושרים לעצמם כתרים לא להם ומאד מאופיינת בהצטדקות ש"הלו!,זה לא ענין שלכם מה שטוב לנו".
כמובן שהצדק איתם.
לא ענין שלנו כלל וכלל אבל גם לא ענין שלהם מתי זה גורם לנו להקיא.
הבהמה שלנו יודעת להניח את כף ידה השמנמנה והחמה על צימוקי השולט-וונאבי שלנו,מחממת ומנחמת את עליבותו ובתמורה מקבלת קולר באתר,לטיפה על הראש,מלוא הפה שתן וכמובן פרי מתוק.
בהמות אוהבות מתוק.
מזל שיש את התחנות דלק הצהובות האלה.
הלכתי להקיא.
אחזור עם פרק נוסף בעלילות הטריו של למעלה מחצי הטון.
יש למה לחכות.

יש בה באישה הזו אלמנט מזוכיסטי ללא ספק.היא התחתנה איתו בעיניים מלאות אהבה שהרי הוא היה הדמות הדומיננטית שמילאה את ליבה,לילותיה,ואם נהיה מציאותיים לרגע-אף את חוריה.
אליל נעורים שמילותיו ככחש סבבו אותה עד עירפול ועילפון חושים.היא בנתה לה חיים סביב המילים,הולידה את ילדיו ורק דבר אחד לא ידעה מראש.
היא לא ידעה שהעלוב הזה ימאס בה ובטענת בדסמ ושליטה ימשיך לחפש את המרעננת הבאה.אחת שיקראו לה חית מחמד,משרתת,צעצוע או כל תיאור יצירתי אחר.
היא לא יכלה לנחש.
היא לא יכלה לנחש כי היא עיוורת מספיק להאמין בו או מטומטמת מספיק לא לראות.
בהתחלה חשבתי שאין פתטי מגבר נשוי המתהדר בנוצות טווס להסתיר קרחתו המחפש בעולם השליטה זיונים קלים ואחר כך גיליתי שיש יותר פתטי מכך שהרי הקומדיה של זוג נשוי ולכאורה בדסמי שבה הגבר מהלך על ענני שליטה ובעצם מחפש זיון קל בחסות אישתו-ללא ספק אפשר לביים סרט קומי על כך.
להפתעתי לא חלף זמן רב מדי וגיליתי שיש לתחתית הטיפשות עוד תחתית נסתרת בדמות האישה שמשתפת פעולה בניסיון אחרון ונואש לשמור על הבעל שלה קרוב.כבר לא אכפת לה את מי הוא מזיין,כבר למדה לעצום עין כשהוא תוקע את הצעצוע החדש שלו לידה ועושה לה טובה מדי פעם.היא שכחה להיות אישה.בת זוג.שותפה.אם ילדיו.
רק לרצות אותו,שלא ייעלם,זה הקושי האמיתי שלה,העולם הבטוח והמוכר שלה.
וכעת?
כעת היא שעונה על הקיר,בולעת את דימעותיה,מחייכת באילוץ שלימדה את עצמה לאורך השנים.
היא כותבת עבורו ומגיבה כיאה וכיאות לציתנית הקטנה שבה,זו שלפני מספר שנים עמדה לידו תחת חופה ונשבעה לו אמונים.החלום המתוק והסגול שלה מונח מנותץ על הרצפה,הרסיסים חותכים בכפות הרגליים היחפות.
את לא יפה כמו לפני 15 שנה,הגוף התעגל והתבגר,הלידות עיוותו אותך.את מחפשת את הביטחון העצמי שלך בו.
הוא מחפש את שלו אצל אחרות.
הוא שכח שאת אישתו.
את לא פתטית אם את מסכימה לזה.
את מטומטמת.



בפרק הבא-"הבהמה"-מערכה שלישית.

כמה פאתט יכול בנאדם להיות? מסתבר שלא מעט.זה כולל כמובן מהלכים עם כמה נשות הכלוב כשהתבנית שלהן כל כך דומה. כולן בעלות משקל,כולן בודדות ומשוועות לאהבה,כולן מאמינות שיכולת הכתיבה שהוא טוען לה היא שמיימית ואפשר לכתוב עליה שירה צרופה.
אז השולט שלנו עשה מהלכים עם כמה נשים העונות לתיאור,השולט הנשוי שלנו לא ממש מעדכן את אישתו וטורח להשאיר לה את המהלכים האחרונים לידיעה כי היא הרי הכלבה שלו או שככה נדמה לו כנראה.
מתקדמים.
אז מה קורה כאן בממלכה הזו בעצם? מה שקורה הוא שמתגלה אדם חסר עמוד שידרה שבכדי לחזק את האופי המוחלש שלו הוא מנסה להתל בנשים אומללות או כאלה שחושבות שהן לא.האושר האולטימטיבי מובטח להן כולל אורגיות מטורפות והבטחה לשלמות בדסמית כי מה מדהים יותר מריצוי מאסטר-על-נערץ?
במסע שלו הוא דורס כל מה שיש,מותר לו.ככה הוא חושב.והוא טועה.הוא ישאר חסר כל.הכלבה מלכה שלו שוכנעה שזה מה שיציל את הנישואים שלהם,הוא טוב בשיכנועים,אבל כל כמה שהיא מטומטמת,היא תתעורר לבסוף בהבנה שבעלה היקר מחפש זיונים חוקיים המאושרים על ידה ולא כי הוא שולט חלילה.
אלא כי מאס בה מזמן והיא מטומטמת מדי להבין.

בפרק הבא: "כלבה"-מערכה שניה