שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מסיכות

המקום שלי.שלי.תחיו עם זה.או שלא.....
לפני 13 שנים. 5 בספטמבר 2011 בשעה 9:46

יש בה באישה הזו אלמנט מזוכיסטי ללא ספק.היא התחתנה איתו בעיניים מלאות אהבה שהרי הוא היה הדמות הדומיננטית שמילאה את ליבה,לילותיה,ואם נהיה מציאותיים לרגע-אף את חוריה.
אליל נעורים שמילותיו ככחש סבבו אותה עד עירפול ועילפון חושים.היא בנתה לה חיים סביב המילים,הולידה את ילדיו ורק דבר אחד לא ידעה מראש.
היא לא ידעה שהעלוב הזה ימאס בה ובטענת בדסמ ושליטה ימשיך לחפש את המרעננת הבאה.אחת שיקראו לה חית מחמד,משרתת,צעצוע או כל תיאור יצירתי אחר.
היא לא יכלה לנחש.
היא לא יכלה לנחש כי היא עיוורת מספיק להאמין בו או מטומטמת מספיק לא לראות.
בהתחלה חשבתי שאין פתטי מגבר נשוי המתהדר בנוצות טווס להסתיר קרחתו המחפש בעולם השליטה זיונים קלים ואחר כך גיליתי שיש יותר פתטי מכך שהרי הקומדיה של זוג נשוי ולכאורה בדסמי שבה הגבר מהלך על ענני שליטה ובעצם מחפש זיון קל בחסות אישתו-ללא ספק אפשר לביים סרט קומי על כך.
להפתעתי לא חלף זמן רב מדי וגיליתי שיש לתחתית הטיפשות עוד תחתית נסתרת בדמות האישה שמשתפת פעולה בניסיון אחרון ונואש לשמור על הבעל שלה קרוב.כבר לא אכפת לה את מי הוא מזיין,כבר למדה לעצום עין כשהוא תוקע את הצעצוע החדש שלו לידה ועושה לה טובה מדי פעם.היא שכחה להיות אישה.בת זוג.שותפה.אם ילדיו.
רק לרצות אותו,שלא ייעלם,זה הקושי האמיתי שלה,העולם הבטוח והמוכר שלה.
וכעת?
כעת היא שעונה על הקיר,בולעת את דימעותיה,מחייכת באילוץ שלימדה את עצמה לאורך השנים.
היא כותבת עבורו ומגיבה כיאה וכיאות לציתנית הקטנה שבה,זו שלפני מספר שנים עמדה לידו תחת חופה ונשבעה לו אמונים.החלום המתוק והסגול שלה מונח מנותץ על הרצפה,הרסיסים חותכים בכפות הרגליים היחפות.
את לא יפה כמו לפני 15 שנה,הגוף התעגל והתבגר,הלידות עיוותו אותך.את מחפשת את הביטחון העצמי שלך בו.
הוא מחפש את שלו אצל אחרות.
הוא שכח שאת אישתו.
את לא פתטית אם את מסכימה לזה.
את מטומטמת.



בפרק הבא-"הבהמה"-מערכה שלישית.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י