דיברתי היום עם שולט,מאסטר,שאני מעריך.שתמיד ענה לי בלי שחצנות.
מסתבר שאני גר בעיר שכנה ושאלתי אותו אם קפה מהווה בעיה אחר הצהריים.כהרגלו ענה בנימוס והודה לי על ההזמנה וככה קבענו לאיזור חמש וחצי.
לא נפגשנו אף פעם.אני גר בבית פרטי נחמד ואותו אדם מגיע על אופנוע,איש לא קטן,אומר שלום ומתיישב איתי בחוץ על קפה וסיגריה,ועוד אחת,ועוד קפה וככה זה המשיך שעתיים וחצי-שלוש.
זה התחיל שנתן לי בראש חזק על היציאות שלי בבלוג והבטחתי למתן את הנכתב,אי אפשר לומר לו את המילה לא.
פשוט אי אפשר.
נתקלתי באנשים קשוחים,חזקים,כאלה שלועסים חצץ בתור מסטיק,אבל זה חתיכת גבר.
בשום מצב לא הזיז את העינים ממני,ענה לכל שאלה ששאלתי והיו לי המון,אמר שלום מנומס ולא מתנשא לעמית שפינקה אותנו כל הזמן,החמיא לה לא בוולגריות,לא מהמקום של אנידוםאתשפחה,איש מכובד משל פעם.
שאלתי אותו על הפרידה שלו ממישהי שהיתה איתו שנים ושוב בנימוס אמר שהוא מבקש לא להכנס למקום הזה כי יש שם רגשות,יש שם כאב ויש התפרצויות כי הכל טרי.במהלך השיחה שלנו קיבל הודעה והפנים התעקמו לו.כששאלתי האם הכל בסדר ענה שחבל שלא נתן גיחה לדנג'אן אתמול.שאלתי למה באמת לא הלך ואז אמר משהו שהפתיע אותי לאללה.אמר שהוא לא רגיל ללכת לבד ושנים הלכו יחד לכל מקום וכדי לשמור על כבוד הוא נמנע מללכת למקומות כאלה שראו אותם יחד אבל עכשיו זה נגמר.הבנתי שהוא לא רוצה לדבר על זה יותר ושתקתי.
הפגזתי אותו בשאלות על בד''סמ,קולרים,כבוד,יחס ולהכל התקבלה תשובה מדוייקת ושקטה.קראתי לעמית שתשב איתנו ותשאל גם כי באמת שהאדם הזה מלא בניסיון וידע ואני לא יודע לתת לעמית תשובות על הכל.
היו לנו כמעט 3 שעות של תענוג אנושי ומפתיע והזמנו אותו שוב.אמר שישמח ושוב ביקש שאמתן את הבלוג שלי כי הנכתב אינו מכבד אותי ולא את אלה שכתבתי עליהם.
שאלתי אותו אם אני יכול להוציא פוסט על השיחה,התכנים,לציין את הניק שלו.הייתי בטוח שיגיב בחיוב כי ברור שאני הולך לפרגן לו.לתדהמתי הוא הסכים להכל,רק לא לפירסום הניק ומי הוא כי הוא חושב שהוא אדם פשוט ואינו מבקש כל פירסום ומכל סוג.
תגידו לי שזה לא כבוד!
אז את הניק אני לא מפרסם אבל שולח קידה של כבוד לאיש שהוא מאסטר.
שבת שלום וחג שמח לכולם.
ללא מסיכות
המקום שלי.שלי.תחיו עם זה.או שלא.....זהו סיפור על ילדה קטנה,רזה ודקה,שחפץ ליבה לשחק במגרש של הגדולים.
במרץ רב הציגה את הגוף המוצק והצעיר שלה בכל אירוע אפשרי,קשורה לדרדס מלא חשיבות.
כמובן שאנו מנועים מלהשתמש בשמות,יש את חוקי המקום.
היא ספגה מחטים במאות עבורו ולכבודו,היא הושפלה על פי כל דיני ההלכה הבדסמיים,היא היתה שם באושר רב כי חשבה שמקומה בכלוב הזהב בטוח ומושלם.
אך אבוי.....
ביום בהיר אחד דירדס הדרדס וכמו קונדסון הזכור לטוב,הניח בתוך הכלוב עוד אחת!
בתחילה הסתובבה דרדסית המקור בחשד סביב החדשה,מרחרחת ובודקת עד כמה היא זמנית ולהפתעתה וככל שהזמן חלף,גילתה שזמניות היא בטח לא שם המשחק.
אצה רצה אבלה וחפוית ראש לכל העולם,ממררת בבכי ודמעות תנין לכל מי שרק היה מוכן לשמוע ולהקשיב.
הכצעקתה?????
איך העז הדרדס גרגמל הזה להתל בקולר שתלתה עליו ולהפוך אותה למספר 2 בכלוב הזהב!
הוא בכלל נשוי,הפוליגם המשוקץ הזה ולכן כעת נתחיל במסע צלב קודש להוקיע אותו בכל פוסט שנכתב ומפורסם תדיר בהפרשים של 3 שעות,נספר לכולם בחדרי חדרים עד כמה שולט הוא לא,נשוי הוא כן,פוליגם מסריח הוא הכי!
כך חולפים הימים והיא מתנחמת בגבר וירטואל לו היא משוייכת על פי עדותה וניקה,וירטואל שאם היה גבר של ממש היה מאפס אותה למקומה,מביא אותה להתרכז בו ולא בנשוי-פוליגם-שולט בכאילו-שהיה-שלה על פי כל דין והלכה בדסמית והעז לקחת לו כלבה נוספת ללא אישורה המפורש!אבל זה טיבעו של גבר שהומצא לצורך ואותו נשקץ ברגע שלא יהיה בו צורך וראו פלא-לא נפגע באף אחד למעשה כי אנו דרדסים טובי לב.
חוץ מהנשואים-טיפשים-פוליגמים-מזיינים-שולטים בכאילו!
אני מכיר אותה,אני מכיר אותו,אני לא מכיר את הוירטואל שלה ואני צוחק.
תודו שהבדסמ של היום קובע שכלום לא קובע?!
אבל גם הגודל לא,רק של הטימטום.
אני לא נשוי אבל מתחיל לפתח אובססיה לנושא ושוקל להציב את זה כגבול חמור ביותר.
לא רוצה שכל שלוש שעות יכתבו עלי פוסטים באתר הכלוב בעל התפוצה העולמית!
על הסכין!אדום-אדום!באחריות!
לפני ימים רבים עמדה קהילה והציבה שומרים על גבולות הארץ שלה.
הגבולות המוכרזים של קהילת הבדסמ בישראל שידעה לזרוק משוקץ נוסח מאסטר אור מעבר לגדר הגבוהה וגם אם לא ממש נלחמה בתופעה לפחות חרטה על הדגל שיש גבולות שכל כמה שלא נהיה הזויים-הם ישמרו ובכוח.
אלה היו ימים של פעם,מיתולוגיה יפת מראה וטעם,מיתולוגיה שנכתבה על גבי שירשורים ארוכים,ניקים הזויים ואחד בוס
שהביע את סלידתו הפשוטה והברורה ודאג למחוק ולנעול את הפסולת המילולית שרצה מעל השחור שחור הזה.
ימים אחרים הגיעו.
ימים של דור שלא ידע את האור וגם לא את החושך,ימים שבהם כל דאלים גבר ואין מלך בכלוב.
ימים נוראים של רדידות איומה ופריצות מוח שאין לה תקדים,ואין דיין באתר לעשות סדר.
ימים קשים.
הנה קטע שכתבתי עבור פתיח לאירוע מסוים ולפתע יש בו התאמה מלאה למה שקראתי הבוקר כאן.
"מאז שחר הימים האנושות עשתה את מירב המאמצים לכלוא אנשים רעים בבתי הכלא,
אבל מאז שקיין נמלט לאחר רצח אחיו
אנשים רעים נמלטו ונמלטים מחומות העונש.
אז זה לא היה משנה אם אתה בן זונה קשוח במנוסה
כי נראה לך שאתה טוב יותר מכולם
ואיכשהו מותר לך לעשות את המוטל עליך.
לא.
תצטרך להבין,
בני זונות קשוחים אף פעם לא מספיק מהירים.
בסופו של של דבר,
כולם יצטרכו לתת דין וחשבון,
כולם."
וכיצד זה מתחבר,תשאלו?
קראתי פוסט בבלוג של הזויה על תרופות(לא חוקיות?) כנראה כי אין הסבר אחר למה שקורה איתה ואולי גם איתו,
פוסט שמזמין קטינה מתחת ל-18 להתעללות מנטלית.
גם אם הפוסט אמור להיות בידורי,המוח החולני שכתב אותו כבר הוכיח בעבר שהוא טעון אישפוז כפוי.
על הסכין,רק היום,אדום-אדום!
בהתחשב בעובדה שכל סמרטוטי הכלוב,נשים וגברים,ניסו להתאים אותי לאדם זה או אחר,הגעתי למסקנה שאני בכלל יכול להיות כל מיני אנשים.
מצד שני כל הפונות הסקרניות,ע''ע סמרטוטיות,שקיבלו תשובה שלילית ממני על כל מיני בקשות הזויות ולא ויתרו ורצו לשמוע מה ומי אני,הגיע זמנכן ללמוד קצת.
DOOM הוא שולט מונוגמי שמצא את שחיפש.
לשפחה שלי יש המון כסף ולא,אין לי נגיעה בו,גם לא תהיה.
יש לי מספיק משלי לחיות בנוחות.
עוד שאלה שחזרה על עצמה היא למה אין לי מנוי זהב ועניתי שאני לא חושב שאני צריך.לא מעניין אותי להפוך לבעל פרופיל צבעוני בצבעי טופי ופסטל,לא מעניין אותי לשלוח הודעות לכל מי שגולש כאן ובטח ובטח שאתר מודל 1900 ורוורס לא מצדיק דמי מנוי.עדיף לאכול סטייק מובחר.
אל תסכימו איתי.אני נהנה מזה.
מה עוד?
כמובן.
על הסכין ולכותרת הפוסט.
דום מסוכן.
דום מסוכן הוא אדם,לא דום.אל תתבלבלו בפואנטה הבסיסית הזו.
דום מסוכן הוא אדם שבחר להתכסות בתחפושת ולנצל נשים שנותנות שינצלו אותן מכל מיני סיבות.
דום מסוכן הוא אדם שמרשה לעצמו לעשות אאוטינג לשפחה שלו ולהציג אותה באור גרוע.
דום מסוכן הוא אדם שמשתמש במילים לפרק ולהרכיב ואף מאמין בכך.ממתי בני אדם הם לגו?
דום מסוכן הוא אדם שבטעות הצליח לשכנע מישהו שהוא ה-כ-י בסדר,שהשפחה שלו לא בסדר,ושעשרה עמודי שירשור יספקו את הנשמה הרעה שלו בהקטנת השפחה שלו לאבק.
דום מסוכן הוא עוד המון דברים שדום לא אמור להיות ובעתיד כנראה שעוד נדוש בבלוג הזה בנושא.
בפעם הבאה נדבר על קילור,משהו שרוב הגולשים באתר הזה לא מבינים מהו,מתי מקלרים,למה מקלרים,משמעות הקילור.(תודות למאסטר שהסביר לי באריכות את הנושא כשפניתי אליו בימים הראשונים שלי בתחום).
קשה לכם,אני יודע,ואבטיח לכם שזה יהיה קשה יותר.
עוד לא התחלנו,הכל פרומו.
.....בזמנים שלפני הזיכרון
היינו אנשי הנצח.
היינו איתכם אז,אנו איתכם כעת.
אנו מונעים על ידי הקרב הבלתי נגמר לשרוד
במשחק שאינו יודע גבולות של חוקים,זמן ומקום.
אנחנו זרעים של אגדה
מוצאנו האמיתי אינו ידוע
אנחנו פשוט קיימים.
אנשי הנצח......
יש כאן כמה נשים שהחליטו לעשות צחוק מעצמן וזה נורא.
אני קורא בלוגים של נשים שרוצות הריון,שרוצות אהבה,שרוצות רגש,שרוצות עבד שיממן דירה ואני לא מצליח למצא אחת מאותן נבחרות שמדברת על בד''סמ שהרי זו המטרה של האתר הזה.הבית של הבד''סמ קרא לזה כלובי.
אז אחת עברה את המאה וחמישים קילו.זה לא מפריע לה בכלל לכתוב חמש פעמים ביום על הריונות מדומים,זיונים שלא היו ועוד הזיות מדומיינות.
אחרת היא מאה וחמישים לשעבר שזה יפה מאד מבחינת ההשקעה שלה אבל לאחר גיל 40 אם לא מצאת את עצמך ההגיון אומר שתמשיכי לא למצא או שתמשיכי לכתוב שאת לא זה ולא זה אבל לא ממש מה את כן.עוד מדומיינת.
נוספת בכלל חושבת שהיא כוסית על במידת מכנס XXXXXX-XL. זה אומר שחמישים גברים חסונים לא מצליחים להקיף אותה אבל הסיפורים שלה מצויינים.........כל גברי הכלוב עומדים בתור ומזילים ריר בגין המראה עמוס המשמנים הרוטט בכל צעד.
הערב קראתי מישהי שעל פי התמונות שפירסמה בעבר היא באמת פצצה מהלכת.העמקתי לאורך הבלוג ולהפתעתי היא מלכה-שולטת-שפחה שקוראת לעצמה שולטת.מישהו יכול להסביר לי למה שולטת שנראית ככה צריכה עבד שיממן לה קורת גג?
אחרונה חביבה היא עוד אחת שלא רחוק היום שהגיל שלה יעביר אותה למחלקה הגריאטרית של הכלוב אבל בינתיים היא דיקטטורית,מזיינת כמעט כל בלוג,מתהדרת בגילאים הצעירים שלהם כשהם פותחים עבורה את התחת.התיאורים מהממים אגב,מומלץ לקרוא ורצוי לוותר על ארוחת צהריים לפני הקריאה.
וזה היה מקבץ על הסכין מבית היוצר של DOOM.
ואגב ועל הדרך,עמית קולרה בשעה טובה(לי)ומוצלחת(לה).
http://www.thecage.co.il/profile/35949/
כמעט 8 חודשים של אימון ואילוף ועמידה במבחנים מבית היוצר שלי.
כשגיהנום בועט לך בפרצוף כל שנותר לך הוא לחייך באומץ ולנסות שלא להפגע מהבעיטה הבאה.
שיחה שהיתה לי עם נשלט שאיזה נושקת לגיל הפרישה שקוראת לעצמה שולטת על הדרך וכל כולה נרקומנית מעפנה כנראה,החליטה שהתעללות גופנית וריגשית מותרת גם לאחר שהסשן נגמר ולא משנה כמה מילות של בטחון נקבעו שם.
מה שהביא את השולטת המהוללה והאומללה למצב הקיים ללא ספק מתחבר לבלוג המטומטם שלה בו כל מילה מצביעה על חוסר שליטה בעצמה ובחייה וברור שכל אופציה של שליטה על מישהו אחר לא באה בחשבון.
האמת? לא יכולתי להתאפק ושאלתי את שאלת המפתח.מה לכל הרוחות והשדיים מביא אותם לפתחה של הבועלת שהתגלתה אגב כמסריחה במציאות,ומאפשר לה לקבץ רעבים ונואשים.
התשובה שהתקבלה באמת הופיעה בגוף השאלה.ייאוש,רצון לסמן וי על ארוע ואשליה שמדובר במשהו אמיתי וחזק.
אותו אחד סיפר לי בבושת גדולה שאפילו הביצוע לקה בחרדה ולווה בתחושה לא נעימה של מישהי שרוצה להוכיח לעצמה משהו יותר מקיום הארוע עצמו כחלק ממשהו בד''סמי,סמים לפני ואחרי ופחד גדול בעינים.
תפסתי את עצמי מסתכל בחיוך עקום על המילים וחושב שעוד מישהו רוצה ללכלך על עוד מישהי בעוד משהו.
הבעיה הגדולה היא שהפירסום של האיש כזה שכל מילה שלו ישרה כמו סרגל.מצד שני הקורות של האומללה לא ממש מונעים להבין שאותו אחד דובר אמת.
מגעיל.
זה מצחיק כל פעם מחדש.
מצד שני זה מעציב בכל פעם מחדש.
מביט בנשים הכותבות את נשמתן החוצה,כמהות לאהבה,לליטוף,לנגיעה,ובתמורה מקבלות פלח תפוח,דילדו בתחת או סתם קולר קשור בשרשרת.
אני מודה שברור לי שלעולם לא אהיה נשלטת ולעולם לא אחוש את התחושות שלה אבל כל אדם נדרש למעט שכל ישר בו הוא צריך להשתמש ולדעת מה נכון מה לא.גם אם הוא טעה ולמד מהטעות שלו הרי שזה הכי בסדר בעולם אבל לטעות שוב ושוב מצביע על כשל של התנהלות ואדם חייב לעצור ולבדוק מדוע הוא טועה ובמה.
להביט ולרחם.
בני האדם קיבלו את מתת הרגש להרגיש.אחד מחלקי הרגש הוא היכולת לרחם ולחמול.
אני קורא אותן והלב מתכווץ לי.כמה נואשת אתן יכולות להיות?
למצא נחמה בזיוני יתר דימיוניים,לנשום עשן סמים ללא הכרה,לטייל בנבכי הדימיון על השולט המושלם על הפורשה הלבנה שיבוא ויחטוף אותן אל השקיעה..........
כמה עצב ועצבות יש בזה.עצב ועצבות אינן בבחינת אותה מילה לכל הבורים שירימו גבה.
גמר חתימה טובה.
לא אני כתבתי.אבל כשנאמרים דברי אמת הם ראויים לשבח ולהצגה מחודשת.
ריקוד הבדסמ.
השולט – צריך להוביל את המערכת בדרכו בלבד ולא לאפשר לנשלטת לנהל אותו בשום אופן שהוא. בתוך ההובלה הזו הוא צריך להיות מספיק רגיש וערני כדי להבין מה ממלא את הנשלטת שלו. למה היא זקוקה, ולפני הכול - מה עושה לה רע. הוא צריך להשכיל לנווט ליעדים שלו בשבילים שיעקפו את הנ"ל.
אם לא ישכיל להבין את זה, הוא יאבד אותה ובצדק.
הנשלטת – צריכה לתת את המושכות בידי השולט, לתת לו להתוות את הדרך, לנווט אותה. היא צריכה להיות מאוד פתוחה מצד אחד ולשתף את השולט במה שעובר עליה בכל רגע, במה היא חשה ומרגישה (להבדיל אלפי הבדלות מ- מה היא רוצה) ולא לצפות מהשולט שיקרא את מחשבותיה, מנגד היא צריכה להבין ולקבל שאחרי שהוא שמע אותה, ההחלטה מה לעשות איתה, היא שלו ושלו בלבד.
אם לא תשכיל לעשות זאת – היא תאבד אותו (או לכל הפחות את אלמנט הבדסמ במערכת).
*** הועתק ונעשה שימוש ברשות הכותב.)