דיברתי היום עם שולט,מאסטר,שאני מעריך.שתמיד ענה לי בלי שחצנות.
מסתבר שאני גר בעיר שכנה ושאלתי אותו אם קפה מהווה בעיה אחר הצהריים.כהרגלו ענה בנימוס והודה לי על ההזמנה וככה קבענו לאיזור חמש וחצי.
לא נפגשנו אף פעם.אני גר בבית פרטי נחמד ואותו אדם מגיע על אופנוע,איש לא קטן,אומר שלום ומתיישב איתי בחוץ על קפה וסיגריה,ועוד אחת,ועוד קפה וככה זה המשיך שעתיים וחצי-שלוש.
זה התחיל שנתן לי בראש חזק על היציאות שלי בבלוג והבטחתי למתן את הנכתב,אי אפשר לומר לו את המילה לא.
פשוט אי אפשר.
נתקלתי באנשים קשוחים,חזקים,כאלה שלועסים חצץ בתור מסטיק,אבל זה חתיכת גבר.
בשום מצב לא הזיז את העינים ממני,ענה לכל שאלה ששאלתי והיו לי המון,אמר שלום מנומס ולא מתנשא לעמית שפינקה אותנו כל הזמן,החמיא לה לא בוולגריות,לא מהמקום של אנידוםאתשפחה,איש מכובד משל פעם.
שאלתי אותו על הפרידה שלו ממישהי שהיתה איתו שנים ושוב בנימוס אמר שהוא מבקש לא להכנס למקום הזה כי יש שם רגשות,יש שם כאב ויש התפרצויות כי הכל טרי.במהלך השיחה שלנו קיבל הודעה והפנים התעקמו לו.כששאלתי האם הכל בסדר ענה שחבל שלא נתן גיחה לדנג'אן אתמול.שאלתי למה באמת לא הלך ואז אמר משהו שהפתיע אותי לאללה.אמר שהוא לא רגיל ללכת לבד ושנים הלכו יחד לכל מקום וכדי לשמור על כבוד הוא נמנע מללכת למקומות כאלה שראו אותם יחד אבל עכשיו זה נגמר.הבנתי שהוא לא רוצה לדבר על זה יותר ושתקתי.
הפגזתי אותו בשאלות על בד''סמ,קולרים,כבוד,יחס ולהכל התקבלה תשובה מדוייקת ושקטה.קראתי לעמית שתשב איתנו ותשאל גם כי באמת שהאדם הזה מלא בניסיון וידע ואני לא יודע לתת לעמית תשובות על הכל.
היו לנו כמעט 3 שעות של תענוג אנושי ומפתיע והזמנו אותו שוב.אמר שישמח ושוב ביקש שאמתן את הבלוג שלי כי הנכתב אינו מכבד אותי ולא את אלה שכתבתי עליהם.
שאלתי אותו אם אני יכול להוציא פוסט על השיחה,התכנים,לציין את הניק שלו.הייתי בטוח שיגיב בחיוב כי ברור שאני הולך לפרגן לו.לתדהמתי הוא הסכים להכל,רק לא לפירסום הניק ומי הוא כי הוא חושב שהוא אדם פשוט ואינו מבקש כל פירסום ומכל סוג.
תגידו לי שזה לא כבוד!
אז את הניק אני לא מפרסם אבל שולח קידה של כבוד לאיש שהוא מאסטר.
שבת שלום וחג שמח לכולם.
לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 0:32