שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת 24/7

החיים שלי עם לנה
לפני 11 שנים. 4 בנובמבר 2013 בשעה 22:23

יושבת בבית קפה במהלך היום. מבט לים. מקומות מוכרים ולא מוכרים. 

כל הזמן חושבת מה היה קורה אם הוא היה פה? אם הם היו פה?

מה היה הציווי? איך הדברים היו מתגלגלים?

 

והנה אני פה לבד, מסתכלת על זוגות שיושבים, כמה שיושבים עם לאפטופ, כולם נראים לי חיים חיים שלא מתאימים לי. 

 

ואני יכולה לחזור לדירה, לאונן,

אני יכולה לעשות עיניים למישהו/י ולנסות לגמור את היום הנעים הזה בסקס, אולי טוב, אולי גרוע.

מי בכלל רוצה סקס? אני רוצה הרבה יותר מזה

 

האם אני רוצה לחזור למסלול חיים נורמלי? רגיל?

ואם אני רוצה, האם אני יכולה?

 

האם אני צריכה לחשוב על העתיד שלי? העתיד הכלכלי? העתיד הרגשי? ילדים?

וכל מה שאני רוצה שהם יבואו ויחבקו אותי ויצוו עלי, ושאני אהיה מגורה בלי סוף שכל הזמן אחשוב מתי יתנו לי לגמור

 

וזה בכלל לא הגמירה, זה הציווי..

 

מה זה ?

נשלט וג'נטלמן​(אחר) - שבוע טוב
גם לציווי יש יותר מפן אחד
הציווי עצמו
המצווה
הרצון לצוות.
כשמסתכלים על זה ככה הגמירה היא טכנית

לפני 11 שנים
מאוהבת 7 24​(נשלטת){שייכת} - נכון
לפני 10 שנים
כחלחלה​(נשלטת) - זה סוג של כמיהה
מזדהה נורא
}{
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י