בחיים האמיתיים בארץ אין לי כמעט תמיכה. אלה שאני מגששת לספר להם על החיים שלי עם לנה מייד מנסים להוציא אותי מהחיים האלה עם לנה, בדרכם הישירה או העקיפה מנסים להוכיח לי שלנה מנצלת אותי. ושלפחות אמשיך ללמוד.
אימא שלי כמובן לא יודעת הרבה מידי, אבל היא טוענת שגם אם אני חייה עם לנה, אני צריכה לחזור ללמוד, לעבוד, למצוא בעל או לפחות לחשוב על לידת ילדים.
אחותי יודעת דיי הרבה עלי ועל לנה, היא אמביוולנטית, וגם יש פה מורכבות איתה ועם לנה ואתי שלא אכתוב על כך עכשיו.
---
בהתחלה חשבנו (יותר נכון לנה חשבה), שנשאר בארץ שבועים, אבל עכשיו נראה שאנחנו נשארות כאן יותר זמן. זה גם מסתדר לה עם הלימודים שלה.
לנה מחפשת (או מנסה לבחור), מישהו שיכניס אותה להיריון, או יותר מדויק כזה שיוכל להיות אבא לילדים שלה. אני לא חושבת שהיא מחפשת בן זוג קבוע (למזלי), אבל כן זרע שווה.
--
אנחנו מדמיינות אותה בהיריון, ואני מודה שגם לדמין את לנה בהיריון זה נראה לי סקסי להחריד. היא פשוט מרגשת אותי ברמות.
--
כנראה מספיק לעכשיו.