הרהורים

היום לפנות ערב החלטתי ללכת לים
ככה סתם לבד
בלי ילדים
בלי עבדים
רק אני נטו והשמים המתקדרים

ראיתי מסוקים טסים במבנה
ומעל הגשם תלוי בעננים אפרים
החול היה מוצק מהגשם שכבר ירד
והיו אולי עד שני אנשים שרצו על החוף
הבטתי אל הגלים והשמים שלפתע כמו התמזגו לאפור אחד גדול
לפעמים מתקבלת במייל תמונה שכעין עמוד אור מחבר בין השמים חמים
היום היה עמוד כזה אבל באפור

חייכתי לעצמי
אפילו אלוהים רואה את האפור שבחיינו
לא שחור לבן רק הרבה גווני אפור
וזה היה יפה ועוצר נשימה

נזכרתי בקטע מן הסרט - מלך האריות
שבו הקוף לוקח את סימבה לאגם ואומר לו להתבונן לשמים ולראות את אביו
התבוננתי למעלה, ואני חושבת שהצלחתי לראות את קרוביי שאינם כבר.
זה היה רגע מיוחד עבורי

אם לא ראיתם - אז תראו את:
* מלך האריות: 1+2+3
*עידן הקרח
*אנחנו לא משוגעים
*סדנה לעצבים
*האיש שתבע את אלוהים

ממליצה בחום!!!
חורף חם לכולם...-:)