הרהורים

שלום לכולם,
שיר שעבדי רשם וביקש שאפרסם אותו כאן - אז הנה:

חופשי כמו זאב
משוטט ביערות הקפואים
מחפש חום, קירבה.

לילה בא,
הלבנה מגיחה
והבדידות מכבידה
מילל אליו במלוא גרוני
אולי אמצא את בני מיני,
מרחוק הדים חלשים
השלי המה, או אולי...

השחר מפציע,
וקר קר מאד
הפרווה מגוננת
והלב מפשיר בהדרגה
מטפס על ההר
ושועט אל הכר
הנה הטרף ,
ואופס זה נגמר.

היא לפתע הופיעה
גזרתה חטובה
ישבנה מעכסת
ואני, אני נראה מסודר?
מתקרב להריח
והיא רצה
אני אחריה עד למאורתה
היא נכנסת אליה
ואני בחוץ
היא תישן שם הלילה,
ואני "כמו כלב" בחוץ
שומר ומגן
עליה ועל מקומה

כשהשחר יפציע
אצא לצוד,
ואת הטרף, המנחה,
לרגליה אניח
את עיני אוריד
אל למול מבטה המבליח
שותק וכנוע
אחריה אלך
לספק את יצרה
ואולי הלילה,
כבר במערה אישן.

מקווה שאהבתם,
המלכה_הילה