בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נולד בכלוב

אני כותרת משנה
לפני 19 שנים. 26 ביולי 2004 בשעה 13:39

בשניות האלה אני לא צריך שום דבר מבחוץ
יש בי גבר ואישה
וילד קטן משחק בגינה עם קיפוד
וסבא זקן וחרמן
וכלבה
בית גדול מרווח פרדסים במושב שקט
ודירת שני חדרים עם שותף הומו, מטונפת ומבולגנת בלב הרותח של תל אביב
שני מטר מהמועדון הכי נחשק בעיר
ושחקן כדורגל מכדרר בגאוניות, יורק מכל הלב ומגרבץ
וזמר(?) בוי בנד הנע כנמר חושני, ריקוד גופו כקסם בלתי אפשרי
ופילוסוף שגילו כגיל אחד מעצי האלון האדירים שנולדו עם הכוכבים
ממפה את העולם בתרשימי זרימה
ושמחה כועסת מציפה את כולם

והנה אני בנדנדה נוגע בשיא
עדיין בודק בזויות העין שאפחד לא עובר ברחוב ומסתכל על הבחור הלא ראוי
והתעלות אמיתית שעברה את כל המבחנים זורמת אל חוץ
ומציפה
אין פקפוק באמיתות הרגע
אבל רק רגע

לפני 19 שנים. 26 ביולי 2004 בשעה 10:49

תוכניות שנספו
רצונות שמעתה יתגשמו עם אחרת
כלום מציאות והמון מחשבה
שוב אותה אש גדולה מכל כול
עוד אלמד מדע המתינות
היית לי עוד שלב בדרך ההחלמה
רגש לא נמצא
רק ערימה של צרכים המבקשים לארוז מטלטליהם ולעבור לגור בך

איני כועס
מרגיש את הצדק הקוסמי שבענין
אולי
רק כשאתחזק מספיק
לתת באמת בדיוק באותה מידה שרוצה לקבל
להטהר ממניפולציות
לזרוק פחדיי לרוח
לרצות עד כלות
עם הסיכון להתרסק טוטאלית
לא להתפשר על כלום
לא עוד מניפולציות
ואולי לא

רציתי לבולעך
לתופסך ברשת הטונה
למצוץ לשדך
ושדך
לא לאהוב
אולי לא מוכן עדיין

אז לכו לכן בנות הים לעוגניכן
ייטב לכן שם
ייטב עד מאוד
אי נפלא אנוכי
אפל וטוב וקסום
מלא חיות יער, פירות עצים וציוץ ציפורים
אך מסביבו סלעים משוננים ובוגדניים
ושרטונים
גאונות המוחה המנווטת
מוחה לרוב
לעומתי-נגדי
עזר
היי לי
לשחרור שד הלובן המבוקבק
עם מכתב
בו גם פירורי לחם
בקבוק-מכתב-לחם
מספר לא קטן
צפים למטווחי קילומטרים
סביב לאי

הכול תמיד סובב הא(נ)י
עדיין רגל אדמה לא דרכה בו מעולם

לפני 19 שנים. 26 ביולי 2004 בשעה 9:27

(מתחפש לרגע לעוגיפלצת)

השיר הזה מגיע משומקום
הצמרור הרגיל -מרגיש-יודע אותו בא
כואב-נעים
רוצה ולא רוצה את מה שהוא מבטיח
מפחד לאבד את הרעב


Enjoy The Silence/Depeche Mode

Words like violence
Break the silence
Come crashing in
Into my little world
Painful to me
Pierce right through me
Can't you understand
Oh my little girl

All I ever wanted
All I ever needed
Is here in my arms
Words are very unnecessary
They can only do harm

Vows are spoken
To be broken
Feelings are intense
Words are trivial
Pleasures remain
So does the pain
Words are meaningless
And forgettable

All I ever wanted
All I ever needed
Is here in my arms
Words are very unnecessary
They can only do harm

All I ever wanted
All I ever needed
Is here in my arms
Words are very unnecessary
They can only do harm

Enjoy the silence

אכן
מילים רק מזיקות לפעמים, פליפר

לפני 19 שנים. 23 ביולי 2004 בשעה 6:05

חלילה חוזר

יש לי משקפת
משמשת אותי שנים
אבל עדיין מרגישה חדשה, נוצצת וחזקה

צריך להסתובב כדי לחזות דרכה

רואים בה ימי שישי חדשים בשקית
לא נגעו בהם

רואים בה פנים יפות מאוד
שהן כמו צ'ק שמן שלא נפדה
כמה הייתי יכול לחגוג עם הכסף הזה

רואים שם תראפייה שאיחרה בשנתיים

רואים שם אלף ואחת יכולות שפותחו עד לאין קץ
ואלף ואחת חוויות
מרגשות עוטפות עולם
שספרים נכתבים עליהן
ולא יכולים להן

ובערכת נשיאה של המשקפת
יש גם חומר בעירה שאינו אוזל אי פעם
וגפרור
ובתום השימוש במשקפת
אני שופך על כל המראות מנות נדיבות מהנוזל השמנוני העוטף
ומדליק ומדליק בגפרור ה-"כל זה ממילא לא שווה"
ואני מתענג על מראות השריפה
והלהבות לוחשות לי:
"סתם, זה הכול סתם,
לא הפסדת כלום ילדנו הקט,
הכול פיקצייה,
אין תחושות ומראות כאלה במציאות,
הכול רק נוסטלגייה ואידיאליזצייה של בני אדם וסיפוריהם,
חזור אל ביצתך החמימה,
ילד מתוק שלנו,
חזור והוסף לשרוף את ימיך"

ובסוף נשאר רק אפר
של אדישות וריק

וחוזר חלילה

לפני 19 שנים. 22 ביולי 2004 בשעה 12:18

אוללה (יש להאמר במבטא צרפתי משובח)
עוללה קטנה אוכלת פיצה
מה יפים הם הדברים הפשוטים
הכול מונח במקום
עם השנים גדל הכול
הגורים החמודים הופכים לסתם עוד כלבים
העץ לבעל גזע מסוקס וחזק
אבל לא אחיד, רך ועדין

והאנשימים
פתאום גדל לו האף
שערות צצות בכל מיני מקומות
ונעלמות היכן שצריך
הכול בפנים נהייה סבוך
אפילו הרגעים מאבדים משלמותם
רצופים בזבובי מחשבות
הילד הגדל נשימתו בשינה נחמצת
(ט. ס. גארפ)
ורצים בטירוף כפייתי קדימה
לעבר הילד שנשאר עם יד מושטת ופנים תמהות
(חמוד)
מאחור

לפני 19 שנים. 22 ביולי 2004 בשעה 12:08

כשתצליחו
אבקשכם בנימוס לעזוב
ירוק מעולם לא הלך טוב עם העיניים שלי
כשתפלו אני כאן
לעד מחכה לרגע משבר
שמוכנן מחדש את השותפות

ומפיר ריגשי
חיוך פנימי
מקבל העצב בשמחה
הבו לי מטראומותיכם

בואו ילדים וילדות
יש הרבה מקום פה בביצה החמימה
הופס השפרצת עליך מעט רחמים
להשפריץ חזרה בבקשה

אל דאגה
לא נשקפת סכנת טביעה
ברדודים אנו
רדוד אם
תבחר

העולם כולו משתין לכאן
:)

לפני 19 שנים. 22 ביולי 2004 בשעה 8:32

תקשיבו פעם למילים
קורעות בבשר גם אם אתם לא ברבורים
רצוי כשלפני כמה דקות קמתם משינה
רצוי אריאל זילבר להגביר את ההזוי

לפני 19 שנים. 21 ביולי 2004 בשעה 15:31

במה שיוצא ממני
מושכים מפת שולחן
בנאליות מצד אחד
וערפל דליל מצד שני

ועל המפה המתוחה באוויר
מונחים מעדני אסתטיקה, מקוריות, תחכום ואמת

לפני 19 שנים. 21 ביולי 2004 בשעה 15:16

שלחת אותי לשוק האין-בשר
עם רשימת קניות מפורטת
ולא היה לי זמן להרהר בכך
בכל היום
ואולי טוב שכך

שבתי עם 100 גרם יונתן
רבע קילו ויזלטיר
100 גרם כהן (ליאונרד)
ו-200 גרם רביקוביץ '
כמה ממדריכיי לגדולה?

אולי

היום בא היום בו שמות גדולים מתנגשים בי
ולא עוד תמונה מפוארת ונוצצת מרחוק
כזאת ששומר המוזיאון לא נותן לטעום אותה בלשוני
אל נא תאכזבוני
ואני אותי
הבה וניצור תאונה של סופת צבעים
במוחי ואצבעותיי
מפוארת גם בטעמה

לפני 19 שנים. 21 ביולי 2004 בשעה 2:23

רוצה בך, נפש תאומה שלי
היי זהה לי במדויק בדברים שאף אחר לא מכירם אפילו
והשלימי אותי בכל מה שחסר
ואני אותך
שלם מוחלט
לא יחסר ולו גרגיר
ביחד נחייה מחדש את האלוהים
שנהרג בעת בריאת האדם
לאחר שנידמה בכל
ונמצה את היחד עד שלא ישאר עוד מה לשלוק
ייפרדו דרכינו
קנאה לא תהייה קיימת ולו לתודעה דהוייה אחת
הלי עצמי אקנא?!
ונתור את העולם בדרכים נפרדות
ונשוב חזרה אחרי כמה חודשים או שנים
גומעים בתאווה פראית את החצי אלוהים שלנו
ומתמזגים שוב לאותו נוזל זהוב מבהיק
אני מתחיל בך ואת נגמרת בי
ערבול עד לתמיסה תבונית הומוגנית
ושוב
נפרד ונחזור
חיי נצח