לפני 13 שנים. 29 בדצמבר 2010 בשעה 21:22
כאילו לא היו לי מספיק כאלה בזמן האחרון..
והפעם - מהפסיכולוגית שלי
זאת שהגעתי אליה חצי במקרה, לקבל עזרה במשהו נקודתי - משפחתי
שבמשך שבועות לא מעטים התייחסתי לפגישות שלנו כמו רע הכרחי
כשהשכל מכריח אותי להמשיך למרות שהרגש מתחנן להפסיק
ואז המהפך
היום אני מבין שהשינוי התחיל משם
אבל הזמן שלנו היה קצוב מראש
וככל שהפגישות הפכו טובות יותר, כל אחת מהן סימנה שבוע פחות עד לסיום
עד עכשיו הדחקתי
היום נפרדתי
ואני כבר מתגעגע
ד"א אני קולט פתאום כמה אני חשוף פה
מעניין אם יום יבוא ואני אתחרט על זה