המפקדת הקטנה (ארבע וחצי) נכנסה היום לרכב ואחרי שתי דקות, ביקשה רשות (!) לעצום עיניים (!!)
כנראה ששליטה זה דבר מעייף גם בגילאים צעירים.
אחרי כמה שניות היא פקחה אותן רק כדי להנות בזעקות שמחה מהצבעים העזים של השקיעה (היא גם רומנטית)
ופתחה בסדרה אינסופית של תובנות, שהתחילה ב-"השמיים מכל הצדדים בעצם מחוברים, והאוויר מגיע ממש עד הרצפה של כדור הארץ"
והסתיימה בערך רבע שבע אחר כך ב-"אני חושבת שיהיו לי שלושה ילדים, אבל יכול להיות שאני טועה"..
את ראש הסוס שקיבלה מתנה (נבחר אחרי בחינה מדוקדקת של היצע החנות) מינתה מייד למלך כי הוא בן אינסוף
ולאחיה הגדול היא ייעדה את הפריבילגיה להיות המשרת האישי, שתפקידו ללחוץ על הכפתור באוזן הסוס שגורם להשמעת קולות נקישת פרסות.
לא לוקח קרדיט על כלום - זה הכל אמא שלה 😄
אני בימים האחרונים הייתי עסוק בסגירת מעגלים והתפנות לטובת פתיחות חדשות. לא משהו לכתוב עליו בינתיים.
ועוד קטנה (ואדומה):
לפני 13 שנים. 17 בינואר 2011 בשעה 22:09
