הקלנז הגדול

יושב בטומפולופולו, מחכה לשותף מאנגליה. הוא מאחר, ואני מחכה בעיקר לכרטיס האשראי של המשרד שלו. אם הוא לא היה בוחר את המקום, וגם מזמין, כלומר משלם, הייתי בורח. רק לפני כמה שבועות היה לי פה, על הבר, דייט. אחד מהדייטים הפחות מוצלחים, כזה שהוביל למשהו לא ברור, וגרר אותי אל הקלנז. ואל ההבנה שאני לא מבין מה אני עושה. המוזיקה נהייתה מוזרה, מה שמוסיף לאוירת הדג מחוץ למים הכללית. נפגשנו במקרה, אני וההיא מהדייט, היום בצהריים. היא הסתכלה. אני הסתכלתי. לרגע שכחתי כמה רע זה נגמר. לרגע חשבתי, כמה נורא יהיה אם אני אסמס לה. שככה במקרה, אני הבר. אני של פעם, דאג לאני של היום, ומחק את המספר. אז אני מחכה, אולי היא תכתוב.