לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כוחה של מילה

"במקום בו נמצאת אהבה יש חיים"
לפני 18 שנים. 16 ביולי 2006 בשעה 10:29

יום שישי היה ערב שנחרט טוב בראש שלי

אני אף פעם לא יכולה לתאר את ההרגשה אחרי הסשן, לנסות לתאר מה היה שם, מה הרגשתי.
ההרגשה היא שמיימית והיא לא יוצאת במילים.

לפני שהתחלנו אמרת לי שהפעם זה יהיה שונה , ולזה חיכיתי כל כך
ההתרגשות והציפיה למה שהולך להיות.

ואז זה בא, להיות קשורה ומקובעת לאזור שלי ואני לא יכולה לברוח לא יכולה לקום וללכת, לא רוצה לקום וללכת.
המגע שלך מעלף, הרגשת הביטחון והשקט שאתה נותן לא הרבה יכולים לעשות את זה
אני מתמסרת כולי ואני שם בכל כולי.

והפעם זה באמת שונה החוזק השילוב העובדה שאין בגד שחוצץ או סופג חלק מהמכה
מגע הידיים שלכם על העור שלי
אני כותבת על זה ומשחזרת הכול בראש היה לי כל כך טוב , כל כך טהור

השילוב של שניכם גרם לי להגיע למקומות שלא ביקרתי בהם לעולם לגבהים מטורפים שהגוף לא יודע אם הוא על הקרקע או מעופף
ואני רוצה להגיד לכם תודה על זה.
זה משהו שכל כך רציתי וכל כך חיכיתי לו אז שוב תודה.

לפני 18 שנים. 25 ביוני 2006 בשעה 20:31

אני רוצה שהיום הזה רק יגמר כבר.

איזה יום הזוי
תאונת אופנוע שלקחה ילדה, לא אישה , לא גברת , ילדה!!! בת -23
ילדה יפיפה פנים של מלאך, נוכחות מלאה באור ואהבה הייתה לך
אפילו את השם שלך החלפת לשם של חיים
ובשניה אחת , הכול הלך ואת שוכבת על הכביש בלי רוח חיים בזמן שלשוא מנסים להחיות אותך.


אני עומדת בצד בזמן שמורידים את הארון שלך וזה לא מתעכל .

ההספדים כו אוהבים, כו חמים, כו מלאי געגועים אף אחד לא מאמין
לדבר עליך בלשון עבר.

חברות קרובות לא היינו אבל חודשים שלמים בילינו בשיחות ויעוץ והרבה שאלות שכרגע נשארו ללא מענה.


החיים ממשיכים
ונכנסים לשבוע שהתחיל בשלוש תאונות דרכים
חייל ומפקד הרוגים
ועוד חייל בשבי



לאן העולם שלנו הגיע?

מאחלת לכולנו שהשבוע שלנו יסתיים הרבה יותר טוב מאיך שהוא התחיל.



[b][u]

לפני 18 שנים. 19 ביוני 2006 בשעה 23:23

אני מאוד אוהבת הפתעות
אוהבת מסיבות הפתעה אוהבה מתנות קטנות , אוהבת להפתיע
אבל מה שאני עוד יותר אוהבת זה לראות את הפנים של הבן אדם שאותו מפתעים.
זה כזה מרגש , וההרגשה היא של וואלה עשית לבן אדם יום נחמד.

בכול אופן הפואנטה של הפוסט הנמרח הזה היא....
תעשו הפתעות אפילו משהוא קטן פעם בכמה זמן ההרגשה פשוט מתעלה על עצמה.

חותמת באנרגיות של יום מאוד חיובי
ובמזל טוב ענקי שוב לחברה הכי טובה שלי דומי!!!

לפני 18 שנים. 4 במאי 2006 בשעה 14:54

עוד לא עבר יום וכבר אני מתגעגעת אליה
יום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתמול ניפרדנו מביאנקה לתקופה שלא ברורה לאף אחד , אפילו לא לה

בו אני אוהבת אותך , ומתגעגעת ומקווה שתמצאי שם את כל מה שאת מחפשת.
ואם לא אנחנו מחכים לך פה.

לפני 18 שנים. 28 במרץ 2006 בשעה 14:06

רוצה את המכסה שלי
נמאס לי כבר מהמצב הזה
כל הקשרים חסרי המשמעות האלה, הם באים אלי כמו זבובים לחרא, וזה אנדרסטיטמנט.
לא רוצה יותר טלפונים סתמיים , מספיק אם כל התרוצים העלובים האלה , אני אולי ילדה פיזית בגיל, אבל אני רחוקה מלהיות ילדה.
לא רוצה הבטחות בלי כיסוי
מילים ריקות מתוכן
זיונים חסרי משמעות
דיי!

לא מחפשת את הנסיך על הסוס הלבן
ואפילו לא את הסוס על הנסיך הלבן

רק אחד, יחיד ואם אפשר גם שיהיה מיוחד

אחד שירצה להיות איתי בגלל מי שאני, ולא בגלל מה שיש לי להציע לו
שיראה דרכי ויבין מי אני באמת.


חותמת בדמעות של אכזבה.



לפני 18 שנים. 5 בפברואר 2006 בשעה 13:27

לקבל החלטה בחיים לפעמיים זה הדבר הכי לא קל שיכול להיות, יש מיליון ואחת שיקולים מה יהיה איך אני אתמודד אחר כך, דברים הולכים להשתנות וכו.
אבל דבר אחד שתמיד יכול לשפר את את ההרגשה וגם לעזור זה פירגון.
פירגון מחברים.
וזה הדבר שמציף אותי בשבועות האחרונים, ובמיוחד זה דבר שהציף אותי ביום שישי.
אני רוצה להגיד לכם תודה, תודה על המילים הטובות, על החיזוקים, תודה שאתם עומדים לצידי בכול התהליך הבכלל לא קל הזה.
אם יש דבר שילווה אותי בכול החודשים הקרובים זה המילים הטובות שלכם.
אז שוב תודה!!!

לפני 18 שנים. 20 בינואר 2006 בשעה 15:15

זהו ה48 שעות מורטות העצבים עברו להם ואני סוף סוף אחרי ציפיה של כמה וכמה חודשים נמצאת אחרי זה.
אני פחדנית, אני לא מתביישת להודות בזה. אבל גם למדתי ללכת עם הפחדים שלי ולא לתת להם לשלוט בי.
הניתוח היה קל ועבר מהר יותר ממה שציפיתי, והעובדה שהתעוררתי( בערך) וראיתי את כולם סביבי רק שיפרה את ההרגשה שלי. יש לי חברים טובים שפינו את היום שלהם לשבת לראות אותי ישנה בבית חולים חחח זה היה מצחיק.
ועכשיו אני בבית החדש שלי בחדר שלי נחה ומחלימה לי לאט לאט.

השנה זו הולכת להיות השנה שלי ואני רוצה לראות מישהוא מנסה לעצור בעדי, הגעתי עד לכאן תאמינו לי אני עוד אגיע רחוק יותר.

ולך יקירתי,
תודה על ההקשה על הישיבה על הליטוף ( אל תחשבי שלא הרגשתי) על הדאגה על האהבה בקיצור תודה על הכול.

לפעמיים רק חברים יכולים לגרום למצבים קשים להיראות כמו שטויות.
[b]

לפני 18 שנים. 17 בדצמבר 2005 בשעה 21:21

פגישתנו הייתה מקרית לחלוטין, כאילו אצבע הגורל כיוונה אותך אלי כדי שאתה תגשים את הדבר שאני חושקת בו כל כך הרבה זמן.
עם כל הפחדים וההתרגשות הגעתי אל ביתך ובדיוק בשעה שקבענו להיפגש.
צילצלתי מלמטה והדורמן הפנה אותי לדירה מספר 13 שהייתה בקומה השישית.
הנסיעה במעלית נמשכה שעות נראה לי.
המעלית נפתחה ישר לתוך דירתך ואתה חיכית לי שם, איזה חיבוק! החום שלך הטריף אותי.
ישבנו בסלון קצת ודיברנו על כוס יין וסיגריה.
קמת על רגליך ונעמדת מולי, ציוותה עלי לקום והובלת אותי במעלה המדרגות לכיוון חדר השינה שלך.
נעמדתי במרכז החדר מתפאלת מטעמך הטוב.
ציוויתה עלי להתפשט, להישאר עם תחתונים וחזיה וקשרת סביב עיני בד שחור. תחושת העיוורון הייתה מלחיצה בהתחלה , אבל ברגע שהלטיפות שלך התחילו , נשמתי נשימה עמוקה והרשתי לעצמי להתמסר לך.
"ידיים מאחורי הגב" קשרת אותם הדוק הדוק והורדת אותי על בירכי, תפסת את שערי וכופפת את ראשי קדימה. ידיך על ישבני היו כמגע האלוהים והספנק הראשון לא איחר להגיע, ואחריו עוד כמה.
חפנת את ישבני בידך והחדרת את הציפורנים שלך עמוק בבשר שלי.
הרגשתי אותך מעלי סורק כל חתיכת עור וכל נקודת חן על גופי.
טיפות השעווה טיפטפו על גבי טיפה אחר טיפה, טיפה אחר טיפה, הכאב היה ממכר.
פתאום שמעתי וווושששש זה היה הקול המחריד של הקיין שלך, 10 הצלפות על ישבני וירכי
וכמובן תודה אדון על כל אחת.
התקרבת אלי ושמעתי את רעש הרוכסן שלך נפתח , תפסת את הסנטר שלי והרמת לי את הראש למעלה.
תפתחי את הפה כלבה יפה שלי ציוויתה , הזין העבה שלך חדר אל תוך פי
תפסת את שערי והתחלת לזיין לי את הפה בצורה ברוטאלית ביותר. התענגתי לרעש הגניחות שלך.
מצצתי ושאבתי ליקקתי וליקקתי "אני מקווה שאת מוכנה".
לרגע לא הבנתי למה , אבל זרם הזרע החם והדביק שלו הסביר לי.
התענגתי על כל טיפה שהייתה לי בפה.

האדון הרים אותי מברכי והעמיד אותי על רגלי , הוא התיר את החבלים וביקש ממני לעמוד בשקט.
מגע הליטופים שלו לארוך החזה שלי היה מעלף הרגשתי איך מרגע לרגע אני רוצה להיות שלו.
אצבעותיו התקבו לפטמותי והוא צבט אותם בחוזקה עד שהורדתי על בירכי בחזרה.
"תקומי כלבה , לא קיבלת אישור לשבת" וסטירה נחתה לאורך פני.
סליחה אדון אמרתי שראשי שמוט לריצפה.
האדון תפס לי את החזה והחל במלכת הקשירה.
הרגשתי את החזה שלי מחליף את מירב צבעי הקשת בזמן שהוא קשר.
אז זוכרת את רעש הגשם דופק בחלון במשך כל הזמן שהייתי שם, זה היה תוספת מדהימה.
מצבטי הפטמות התלבשו בול על פטמותי הזקורות, הכאב היה בילתי נסבל.
אפילו המנטרה שאמרתי לעצמי בראש במשך הערב לא עזרה , בשלב הזה לא הצלחתי להתחבר לכאב. וביקשתי ממנו להוריד את המצבטים.
האדון הוריד אותם ומיד נתן צביטה כפולה וארוכה לפטמותי.
הרגשתי לרגע את מפלס הדמעות מתחיל לעלות.

האדון רכן אותי מעל המיטה והתחיל להצליף בי. אני לא זוכרת את מספר ההצלפות כי אבדתי ספירה באמצע אבל חוסר התגובה והתזוזה שלי גרמנו לו להגביר את הכוח ואת הכמות.

הולכתי כמו כלבה על 4, הושפלתי והערב רק הלך והשתפר.
אחרי זמן מה ניגש אלי האדון הוריד את הכיסוי מעיני וחיבק אותי חזק.
צבע החזה שלי היה מפחיד בהתחלה אבל אחרי כמה שניות, רציתי ללכת ערומה ברחוב ולהשוויץ בחזה הסגלגל שלי (חחחח).
האדון התיר את החזה שלי מהחבל ביקש ממני להתלבש וחיכה לי בסלון למטה.

ירדתי למטה התישבתי לידו, הוא הדליק לי סיגריה ושאל אם אני רוצה לשתות משהוא.
מים בבקשה , הרגשתי את הסחרחורת והרגשת הריחוף משתלטת עלי.
ישבתי איתו עוד כחצי שעה שפתאום הסתכלתי על השעון ונבהלתי.
הוא ליווה אותי לרכב נישק אותי ארוכות ונפרדנו כל אחד לדרכו.


ט תודה לך על ערב מדהים שאני לא אשכח עוד המון זמן.
מחכה למפגש הבא שלנו.

לפני 18 שנים. 13 בדצמבר 2005 בשעה 21:24

מגע ידך רכות כמשי יורדות במורד ירכי, אל בין רגלי
אצבעותיך חודרות אלי.
מענגות אותי
עיננו נפגשות , שפתינו חושקות אחת בשניה
ניצוצות עפים בחדר בזמן שאנחנו מתנשקים.
צועקת את שמך בקול, התיקרה בחדר מתרוממת לה ממרום צעקותי.

אתה חודר אלי במלוא הדרתך
מחייך אלי למשמע גניחותי .
מרגישה טיפה של זעה יורדת ממצחי לכיוון שפתותי.

מצמידה את שתי כפות ידי ומודה לה' ששלח אותך אלי.

ואז בדיוק שאני שולחת יד ללטף את פניך

השעון מעורר מצלצל!!!

כוס אמק מי שיצר את הדבר השואתי הזה!!!!

לפני 19 שנים. 24 בנובמבר 2005 בשעה 12:14

איזה יום מעולה!!!
פשוט מעולה.
בכלל השבוע הזה התחיל מדהים והוא כנראה גם מסתיים ככה.
אז ככה נתחיל מהתחלה.
אני קיבלתי את העסק "המשפחתי" לידי ומיום ראשון עברתי לסדר יום 7 בבוקר עד 11 בלילה.
אני מותשת אבל איזה סיפוק אדיר. נחמד העניין הזה של להיות בוס לעצמך.
ולחלק הכי חשוב שעשה לי את השבוע וגם את החודש...
בזמן האחרון אני נמנעת מלפתוח את התיבת דואר חשבונות חשבונות חשבונות.
אבל היום המכתבים בישרו רק טובות
סבתא שלי קיבלה את הסיעוד שלה.
רק לראות את האושר על הפנים שלה, היה שווה לחכות את השבועיים מורטי העצבים האלה.
אז עכשיו תגיע עובדת מביטוח לאומי ותעזור לה לבחור מטפלת , וגם הכנסה נוספת כל חודש במקום ההכנסה העלובה שהם נותנים לזקנים בימינו.
מה עוד קרה... אה זכיתי ב600 שקל כמו פוקסיונרית חמודה 😄 זה היה תוספת נחמדה.


מעניין מה עוד יכול להשתפר.
מסתבר שמישהוא שם שומע את התפילות שלי והבין שזה לא הזמן לסגור אוזניים.
אולי עכשיו קצת מזל על הדירה ואני מסופקת.

שיהיה סוף שבוע קסום לכולנו מלא באהבה!!!