כוחה של מילה

משברי נפשי שוב
גועשים
גואים עלי
מטביעים אופקיי
במחשכי תוהו




תלויה שם נפשי
על חוט נעלם
מטוטלת על תהום

ובוהו,
מתקוממת
פוחדת,
לא רואה לאן שייכת
רוצה רק לצאת
לפרוץ
לנתץ את המחזה
שיצרה...


בקושי בוקעת כעת
שלהבת בפנס כיסופיי
ולא אתן לכבותה !
כמוס מבטחי בך גם ממני -
לא אכנע!
אלהים,
אלנא תיתן!




כורעת ביראה לפניך
שולחת כפות-ידי צמודות
מבעד זעקות עיניי
עשר אלומות משוועות
מתחננות קוראות הן לשמך!



ויתפוגגו לפתע
ברגע אחד כלא היו.






כתיבתו המדהימה של ע.ע