לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2006 בשעה 0:04
כל כך רוצה לכתוב
והמילים לא יוצאות.
הכול מערבות של בילבול בראש שלי, הרגשות מעורבים , הדעות חצויות.
לא יודעת מה יהיה, האמת שאני מפחדת.
שונאת את זה שהחלטות לגבי עסק שאני החזקתי במשך שלוש שנים תלויות באיזה בן זונה שמנסה לשים לי רגליים בכל דבר אפשרי שהוא יכול.
רק שיגמר
סופרת את הדקות כבר שנשאר לי להיות במקום הזה.
עד היום זה לא ברור איך מקום שהכניס לי כל כך הרבה אור לחיים הפך להיות הנקודת חושך וחולשה שלי.
יצאתי היום שפופה משם עם הראש למטה. במילה אחת תיסכול !!!
דיי שמחה שזה נגמר מקווה שיגמר בטוב.
רוצה כבר לישון טוב בלילות, בלי לחשוב שאני צריכה לקום לעוד בוקר של התמודדויות עם האנשים האלה והמקום הזה.
תחזיקו לי אצבעות שזה יעבור מהר !!!
