כוחה של מילה

זהו הוא חזר אלי סוף סוף המחשב שלי.
עוד דבר להעביר את השעות המתות של חיי המובטלות שלי כרגע.

עד כמה באמת אנחנו מבינים את המשמעות של להכנס למכונית להחזיק את ההגה בידיים ומרחוק לשלוט על החיים של עוד מאה אנשים שנוסעים לידנו בכביש.
אני נהגת צעירה, חדשה כולה חודשיים על הכביש, וכבר אני שוקלת להחזיר את הרישיון שלי עם מכתב תודה לשר התחבורה על הלקח הקצר הזה שהוא לימד אותי.
היום בנסיעה שהיא כמעט יומימית בשבילי בחודש האחרון לתל אביב, איזה נהג משאית החליט שבגלל שיש רכב יותר גדול הוא שולט נסע על שני נתיבים ופירק לי את הרכב שהוא נכנס בי שלוש פעמים וגמר את כל הצד של הנהג ברכב.
היינו חמישה ברכב ואם הוא היה נוסע טיפה יותר מהר לא הייתי פה לכתוב על הדבר הזה.
נתנו לי המפתחות ואמרו לי תמשיכי לנסוע.
נכנסתי מאחורי ההגה הידיים שלי רעדו הרגליים מהר מאוד מצאתי את עצמי ליד הנהג.
הוצאתי רישיון בגיל מאוחר בגלל שלא הייתי מוכנה לאחריות הזו, מה קרה לקצת לקחת אחריות על הנהיגה שלנו אנשים???
וזה נכון מה שאומרים אנחנו יכולים להיות הנהגים הכי טובים בעולם יש עוד מאה חארות אחרים שלא יודעים לנהוג.
ברוב חוצפתו הוא ירד מהמשאית והתחיל לצרוח עלי עד שהוא שם לב שהדם שלי נמצא עכשיו בערך בבוהן של הרגל וסתם את הפה שלו.
בכול אופן מקווה לא לחוות יותר חוויות "נעימות" שכאלו על הכבישים.
נסיעה בטוחה לכולם.