דוקטרינה מתל אביב, בירת ישראל לדורותיה

היום, יום ראשון, בין השעות 0830 עד 1155******* ואני היינו ביחד.

ווואו, כל מה שחלמתי עליו - ויותר.

לקחנו צימר מאוד נחמד בבת שלמה, בדרך בן כביש החוף ליוקנעם והיה פשוט מדהים. איזה מקום יפה ואיזה יופי של שלווה. שקט לחלוטין - פרט למוסיקה הערבה כל כך לאוזן של זיונים מעולים.

**********ואני הזדיינו במשך שעתיים רצופות. וזה היה, אני מודה על האמת, מעט יותר מדי עבורי מבחינת זמן זיון - אבל מבחינה של זמן עם ********* - לא מספיק בכלל.

ג'קוזי, ליטופים חיבוקים, כוס קפה משותפת לשננו, שוקולד, כל זה היה רק החימום לקראת הקטע המעניין - הצילומים שצילמתי אותה.******** הסכימה להצטלם בלי תמונות פנים (מבין אותה מאוד, היא עדיין לא יודעת עד כמה לבטוח בי) והיא מצטלמת היטב - בדיוק כמו שהיא נראית.

בסוף הפגישה היא הצטרפה אלי לתל אביב.

הנסיעה עשתה לי לא פחות טוב מאשר הזיון עצמו. להיות איתה ולהרגיש אותה - איזה כיף ואיזו הנאה.

תודה *********שלי.

דוקטרינה, תל אביב.

עברו 24 שעות ועכשיו נותרו רק עוד 48 שעות לפגישה, בתחנת הרכבת, עם נעמה.

נעמה 66 שלי - אני אוהב אותך,

דוקטרינה.

היא עונה לבלוג שלי:
------------------------------------------------------------------------------------------
מכיר את התחושה הזאת של כאב הבטן בבטן התחתונה?????... הוא מתגבר ככול שעוברות להן השעות..
תודה על מה שכתבת עלינו, לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר......
ועכשיו זה רק 65.
מחכה לך קצרת נשימה.
------------------------------------------------------------------------------------------

ואני עונה לה:******** שלי, הרצון שיגיע יום שני והשעה תהיה שמונה בבוקר, ואת ואני ניפגש שוב, בפעם השנייה, חזק מהכל.

********** שלי - מה נעמת לי מאוד.

דוקטרינה - תל אביב

קבענו להיפגש בעוד 72 שעות בדיוק. בתחנת הרכבת. אני כבר יכול להרגיש את הריח שלה כאשר היא נכנסת לרכב, את המגע של הידיים שלה סביב הצוואר שלי שלי ואת הריח המשכר של השיער שלה.

ביום שני בשעה 0800 בבוקר אנחנו ניפגש שוב. יהיו לנו בדיוק 4 שעות להיות ביחד פיזית, אחד בתוך השני, אחד עם השני. ואז - לעשות את כל הדרך בחזרה, ברכב.

ארבע שעות שאנחנו מחכים להם כמעט שבועיים - וזה מדהים איך ההמתנה לפגישה שלנו, עושה לנו רק עוד ועוד חשק להיות אחד עם השני.

אני מתאר לעצמי כל הזמן כיצד הגופות שלנו מתאחדים כאשר אנחנו נכנס לתוך הצימר שהזמנו מראש, כיצד הגופות שלנו טובלים בתוך הג'קוזי הענק שנמצא במרכז החדר וכיצד אנחנו מאבדים את הזמן אחד עם השני.

תודה ******* שלי על הטוב שאת עשית ועושה לי בחיי

דוקטרינה, תל אביב

השגיאות שהיו לי השנה היו שלא תמיד הקשבתי לבת הזוג שלי, לא תמיד זיהיתי בין אהבת כאב לאהבת השפלה, שלא תמיד יכלתי לתת לבנות הזוג שלי את מה שהן רצו.

השגיאה שלי השנה היתה שפעמיים - במקום לסיים את הקטע של בדסמ, הגירוי המיני שחוויתי היה כל כך חזק שהייתי חייב זיון, למרות שהבטחתי עוד מכות, השפלות - הייתי חייב לגמור פעמיים הרבה יותר מוקדם ממה שתיכננתי.

שגיאה שלי השנה היתה שפגעתי בתלמידה שלי (בחיים האמיתיים, לא בעולם הבדסמ שלנו) ולא ידעתי איך להתנצל (אגו דפוק וטיפשי שלי).

השגיאה שלי השנה היתה שלקחתי קרדיט, במאמר שלי, על רעיון שהגהה סטודנט שלי ולא ציינתי את שמו.

היתה לי כאמור, רק שגיאה אחת השנה.

דוקטרינה.

את הדברים הללו כתבתי אתמול בצהרים:

יושבת לי בעבודה.
הריכוז ממני והלאה. מדי פעם בפעם מצליחה ליצר פרץ עבודה של כמה דקות. המחשבות זורמות מעליהן לשמונה וחצי בערב. האם נחליט לטוס לאמסטרדם או אולי נוותר?
מקווה שלא.
אהבתי את השיחות איתך בטלפון.

גם לאולגה יש מה לכתוב:
בוריס השאיר הוראות ברורות לגבי צפיותיו ממני היום. אני רוצה את העבודה אצלו. חייבת את העבודה אצלו. יש לי משפחה לתמוך בה והם (הורים, אחים והילד הנפלא שלי) כולם תלויים רק בי.
בגד סקסי לבן הוא בקש. מאיפה יש לי כזה?
רוצה שבוריס יהיה מרוצה ממני.
שמעתי שהוא קפדן מאוד עם הבנות שלו. שיש לו דרישות גבוהות מהן ושהוא עורך בדיקות מקיפות לפני שהוא מוכן לקבל מישהיא לעבודה. אני לא יכולה לתת לענין פעוט כמו בגד למנוע ממני את העבודה הזו. מי יממן לאבא את התרופות? לאמא את טיפולי השיניים? לא לדבר על יאשקה המתוק שלי - לו מגיע הטוב ביותר.
כל מה שבוריס רוצה, אני צריכה להסכים לו. אם זה לא מוצא חן בעיני, אסור שהוא ירגיש. אסור, ממש אסור! נטשה צריכה ספרים לבית-הספר, אנטולי צריך נעליים חדשות ולטניה התפרק הילקוט לחלוטין. אנחנו חייבים שכר דירה כבר חצי שנה.
מה שבורים רוצה, אני אעשה. אסור לגרום לו חוסר נחת או אי שביעות רצון, אפילו הקלה ביותר. הכל אני אעשה בכדי לקבל את העבודה. אם בוריס יבקש אני אפילו אזחל על הרצפה ואלקק לו את הרגליים, את פי הטבעת, את בית השחי. הכל רק שיקבל אותי למכון שלו.
רוצה שיגיע כבר הזמן של הפגישה. לגמור עם המתח הזה. מה יקרה אם בוריס לא ירצה אותי? לא רוצה אפילו לחשוב על אפשרות כזאת.
להתראות אולגה.

גם אני מחכה בקוצר רוח. בקשת שאני אאונן ואחשוב על אולגה ובוריס. הרבה זמן לחשוב לא היה. אחרי משהו כמו 3 דקות התפוצצתי באורגזמה נפלאה ואדירה. כזאת שמרגישים מקצות האצבעות של הרגליים לקצות האצבעות של הידיים. אז תודה.
יושבת לי כאן חרמנית בטירוף ומודה כל רגע שאני לא גבר ולא צריכה להסתיר את אותות החרמנות שלי.
להתראות בשמונה וחצי. רק עוד 5 שעות.

דפקת בדלת. מה כבר הגיע הזמן?
פתחתי אותה לבושה לפי הוראותיך. מלאת חששות.
הסתכלת עלי ואמרת: "בדיוק מה שחשבתי". ואני חשבתי לעצמי: "מצאתי חן בעיניו, זאת הקלה".
הדבר הראשון שבוריס אמר לי היה לעלות על הכסא הישן של סבתא שלי. יש לי פחד גבהים, אני משתדלת מאוד לא לעמוד על כסאות, בודאי אם הם בני 60 שנה. להגיד? עליתי על הכסא. לא ברור לי איזה פחד גדול יותר: הפחד מבוריס ומה שמחכה לי או הפחד להיות על הכסא. אם סבתא שלי היתה יודעת..
בוריס התחיל את בדיקותיו. כמו השמועות הוא מאוד לא נעים. בעצם זאת מחמאה לעומת מה שהוא. הוא אגרסיבי, פה מזוהם ובוטה. לא חוסך השפלות. פתאום הופיע מחדש. לחיבוק ונשיקה. מרגיע כל-כך, אבל גם מלא חשש. למה הוא מכין אותי?
אמרתי לך שדוקא החיבוק הוא זה שגרם לי לרצות לבכות.
בסוף בכיתי - פעמיים. לא זוכרת את הפעם האחרונה שבכיתי.
תודה.

אני תוהה - וזה לא פשוט, ממה נהנתי יותר.

להשפיל אותה מאוד (והיא חושבת שהיא הגיע איתי לשיא. . . היא לא יודעת, אם היא תרצה, עד לאיזה עומק אפשר להשפיל אותה) או לחבק אותה.

אני חושב שדווקא הניגדויות של השפלה ואז חיבוק - כאב ואז נשיקה, הם היו אלו שעשו את ההנאה.

דוקטרינה.

אחרי שניה של חיבוקים ונשיקות, התחלנו לשחק את בוריס, הסרסור של הזונות. ההשפלה היתה מלאה. לאחר כל כמה דקות, דוקטרינה חזר וחיבק אותה, ואז בוריס השפיל אותה.

מדהים, מרתק ומשגע.

תודה מתוקה שלי - את עשר, גדולה מהחיים, ענקית!!!!!

דוקטרינה, וגם בוריס.

מחר, בשעה 2100 תיערך הפגישה.

התסריט שהיא הסכימה אליו הוא מאוד ברור. לאחר שניפגש, אשאל אותה "האם ביקרת כבר באמסטרדם". אם היא תענה ב"כן", אני מתחיל.

במקום דוקטרינה יופיע בוריס. בוריס הוא סרסור, מנייק בן מנייק. הוא בן גילי והתפקיד שלו במאפיה הוא לבדוק זונות לפני שהן מגיעות למכון הליווי בישראל. היא הופכת להיות לאולגה. אולגה תגיע בלי חזיה מאחר והבדיקה צריכה להיות כמה שיותר משפילה, מבזה וכמה שיותר מדכאת את אולגה.

בוריס יעבור על כל פינה בגופה של אולגה ויבדוק אותה היטב. יריח אותה, יטעם אותה. האגדות מספרות שבוריס עד היום פסל את כל הנשים במכון - מלהיות אצלו במכון ליווי שלו מאחר ובכל אחת הוא מצא פגם. מחר, בשעה 2100 הוא עומד למצוא באולגה הרבה מאוד פגמים. על כל שריטה בעור - זה פגם ענק מבחינתו של בוריס והוא יעיר לה על זה בצורה בהמתית וגסה.

הסיפורים מספרים על בדיקות קפדניות מאוד שבוריס בוחן באמצעותן את הנשים שמגיעות אליו למכון. הן צריכות לעשות בדיוק מה שהוא אומר להן - ורק אם הוא יהיה מסופק, הן מתחילות לעבוד אצלו במכון של בוריס.

קיימים סיפורים מסמרי שיער (שיער ערווה בעיקר) שמדברים על נשים שנשברו נפשית מהביקורת של בוריס - אבל כאשר הן היו צריכות לספק אותו, הן טענו כי מידי פעם הוא יודע לתת מילה טובה, אם מספקים אותו היטב. השמועות מדברות על היותו אדם חם, אם הוא מסופק.

בכל מקרה, אלו הן רק שמועות.

מחר בשעה 2100, בעיר מרכזית בישראל, עומדת בחורה טובה מבית טוב להפוך להיות לאולגה - עפר ואפר לרגליו של הסרסור המשפיל והמבזה ביותר הקיים בישראל.

בתנאי שהיא תרצה, לנסוע או לטוס לאמסטרדם, כמובן.

דוקטרינה.