ריקה:
מורידים צנצנת מלאת שומשום מהמדף על הבוקר. מסתכלים בעיניים בוהות במכסה שנשאר ביד – וברצפה מכוסה גרעיני שומשום. כמו אחרי איזה "פזצטא" רבבות חיילים קטנים משתלבים בנוף.
חושבים: איזה מטומטם לא דאג לסגור את הצנצנת היטב. מטאטאים בידיעה המעצבנת שאין סיכוי למצוא את כל החיילים – יהיו מארבים ברצף עד ש"כ" תבוא (במקרה הרבה זמן הפעם).
מסיימים מה שאפשר בזמן הזה שבין אור ראשון לבין קפה ראשון ובדיוק לפני שמורידים את המטאטא מרגישים איזה מגע עדין בקצה המקל. ואז שומעים הרעש המיוחד שכוס הבירה האהובה האחרונה עושה כשהיא נשברת לרסיסים בכיור. וחושבים: כל פעם שאני שובר זכוכית זה כאילו חלק מנשמתי מתנפץ. זה יום שצריך פשוט לחזור למיטה ולא לצאת...
מלאה:
שוב מסתכלים בעיניים בוהות במכסה שנשאר ביד – וברצפה מכוסה גרעיני שומשום.
חושבים: איזו טעות ראויה יותר להתייחסות רצינית? שאני עדיין אוחז במכסה צנצנת כשאני מוריד מהמדף, או שכנראה אני לא תמיד דואג לסגור היטב? (התשובה אגב היא הטעות הראשונה שהרי לא רק אני פותח וסוגר דברים כאן). מזל ש "כ" תבוא לפני הפגישה הבאה כאן, גם אם זה הרבה ימים.
ואז שומעים הרעש המיוחד שכוס הבירה האהובה האחרונה עושה כשהיא נשברת לרסיסים בכיור.
וחושבים: וואיי. איזה מזל שכל החלקים נשארו בכיור. יש הגרלת לוטו היום?
לפני 19 שנים. 11 באוקטובר 2005 בשעה 9:16
