כל כך הרבה מ-עניין השליטה אצלי זה שאני אוהב ללמד ולטפח.
תרומה. נתינה. כמובן גם הנאה.
ועוד.
אלה בעיקר הדברים שמחזיקים אותי כאן.
וטוב שכך.
אבל הם לא הדברים העיקריים שהביאו אותי לכאן.
אצלי הצורך לשלוט בקשר נובע מן הצורך לשלוט בי ובחיים שלי.
לא בכל העולם (למרות שאני בוודאי הייתי מהווה שיפור מהותי),
רק בחלקי הצנוע.
ומהיכן הצורך הזה?
מחוסר אמון באנשים במקור.
כן אני ער לסיבות שכך, ולא נכנס להם כרגע.
אני לא פוחד מטיסה כמו שאני חושש מהפקדת החיים שלי אצל אחר, לא משנה כמה מוכשר והוכשר.
אני לא חתמתי על כרטיס תרומת אברים אבל הוראתי לחברי כן לתרום בנסיבות המתאימות (כמה שהאברים שווים…).
נכון, גם לא סומך על רופאים.
לא שונים במהותם מעורכי דין, סוכני ביטוח או פוליטיקאים.
טוב, אולי הגזמתי טיפה עם הכנסת הפוליטיקאים, שודד ממוצע עם אקדח אמין יותר…
המזל הגדול שלמרות הכל, אני מסוגל להיחשף לחלוטין מול שותפה אינטימית.
אך כנראה זה פחות בא ממקום של אמון והרבה יותר מהכרה שאי אפשר ליהנות ממעלות קשר ללא החשיפה הזאת, אז הינה אני מוכן לשאת בהשלכות של הפרת אמון אם תבוא…
כמו קוסם וותיק שיכול ליהנות ממופע קסמים של אחר אבל לא מסוגל לראות את זה בעיניים בוהות בהתפלאות של ילד.
תמיד יראה היכן היד השני, היכן החוט, הראי…
בקיצור, לא פלא שקשה לי לפעמים.
לפני 19 שנים. 18 בנובמבר 2005 בשעה 7:57