לפני 14 שנים. 3 בינואר 2011 בשעה 17:28
אף אחד לא מבין
אף אחד לא יודע
מה שורף לי שם בפנים,
כואב ולא נעים.
הימים שטים בלי לשאול אותי לאן.
כבר רוצה לברוח,כבר עוזבת,
הולכת אין לי מושג לאן.
בורחת לעולמות אחרים
לא רוצה להרגיש יותר .
הדמעות תקועות בתוכי,ובהזדמנות הראשונה
קופצות החוצה.
נמאס מהחנק רוצה להתעופף,
להוריד את הבגדים ,
להישכב על החול,
לתת לשמש לשרוף את עורי
להיתמכר לחום,
לתחושת הקרניים החדות על גופי.
להיתמסר לעולם .
הרי בסופו של דבר אני שייכת לו.