אנחנו ביחד,הוא יושב על הספה ואני עם סכין מאוד חדה ביד,מכינה סלט. הוא כבר יודע שהוא הגבר היחיד שיכול להתקרב אליי כשאני עם סכין ביד. הוא מתרומם מהספה וניגש אליי,ידיו על מותניי ושנינו רוקדים במקום לצלילי מנגינה רנדומלית. הוא נצמד לישבני ומזיז את מותניי באותו קצב עם שלו,אני יכולה להרגיש את איברו בין ישבניי דרך הבדים שאנו לובשים. החיוך המסופק הזה שלו עולה על שפתיו,כשהוא יודע כמה בקלות הוא יכול לגרום לי להסיח את דעתי ממה שעשיתי. כן,הוא יודע בדיוק מה לעשות כדי לגרום לי ללכת לאיבוד בתוך מגע ידיו. שפתיו נצמדות לעורפי ואני מתחילה לגנוח חרישית וזה לעצמו תמריץ בשבילו כי יודע שהשיג את מטרתו...הסחת דעת.
הוא מסובב אותי אליו ולוקח נשיקה אחת ארוכה שלא משאירה אותי אדישה,אלא מעוררת בי את כל השדים...ואני חושבת לעצמי "אוף איתך,למה יש לך כל כך הרבה כוח עליי?למה אתה מצליח לחדור לי לתוך העצמות ולכל וריד ועורק?"
מתחילים במשחקי ידיים ולשון כרגיל ואז הוא עוצר ומזכיר לי שצריך לסיים את הסלט...רשע כבר אמרתי?
חוזרת לחתוך את הסלט,עד שהוא מתחיל שוב...
איך אפשר לבשל לידו כשתאכלס הוא הגבר היחיד שיכול להכנס לי למטבח כשאני עם סכין ביד,וידיעה שהוא יכול לעשות ממני מריונטה מתי שרק ירצה?
זכרונות זה הפורנו האישי שלי
