התקשרתי אליו כשסיימתי ללמוד,הקול שלו כמו תמיד...חודר עמוק לתודעה.
אם הוא רק היה יודע שבתוך הדממה שלי,התעלסתי אין ספור פעמים עם מיתרי קולו הענוג.
אחרי חצי שעה הגיע האוטובוס הביתה. מתיישבת במושב,מאזינה לשופן ושוקעת לתוך הצלילים.
עצמתי את עיניי ושם הוא היה. הוא חיכה לי במקום ההוא. במעלה הגבעה,מתחת לעץ.
הפעם לא ישבנו בתוך האוטו,זה היה יום חמים,נשענתי על גזע העץ כשהוא התקרב.
הבטתי בעיניו הכחולות וכמו שהן,עם החיוך המרושע הזה שלו,הוא התקרב לאט. הצמיד אותי בחוזקה אל הגזע ותפס את ידיי,מקבע אותן לצדי גופי.
פניו יותר קרובות,הוא מתגרה,מצמיד את הלחי שלו אל שלי. נותן לי להרגיש אותו מעט ואז מתרחק.
משחררת את ידיי מאחיזתו ותופסת את פניו. הוא לוחש "שלא תעזי,אני לא מרשה לך"
באותו רגע כבר לא יכולתי,אפילו תת המודע שלי סירב להקשיב לקולו.
הידקתי את האחיזה על הלסת שלו ונישקתי אותו,בעוצמה חודרת.
לשוני חדרה בין שפתיו והתחילה לרקד במחול סוחף עם לשונו. יכולתי להרגיש את התשוקה מתעוררת בין שנינו שוב.
יכולתי להרגיש את עוצמת הנשיקה וכמה שהיא סוחפת. פתאום הייתי עירומה.
לרגע דל,ידיו תרו על עורי ברוך, אצבעותיו בחנו כל חלק בנגיעה מיקרוסקופית בין כל קימור וקצה אצבעותיו.
ואז מגיע השניה, שהוא כמעט בתוכי, אני מרגישה יד מנערת את הברך שלי.
פוקחת את עיניי והנהג אומר לי "קאמי,הגענו"
בחיי שרציתי לחנוק את הנהג
