קציר החטאים

ביליתי עם אדוני חצי יום ולילה מושלמים,אבל אז הגיע הבוקר והייתי חייבת לחזור הביתה.

מהרגע שיצאתי מהרכב שלו,כבר התחלתי להתגעגע...

העברתי את ארוחת השבת בתוגה נוראית,כל חלק בגופי זעק מגעגוע אליו.

הלב,המוח והנפש...והגוף!

למה כל כך קשה לי להיות רחוקה ממנו?הרי שהתרגלתי למרחקים עם אלה שקדמו לו.

הייתה לי מן הרגשת מחנק שלא יכולתי להסביר וזה כי עברו מספר שעות בלי ידיו.

מה לעזאזל עשית לי?

עם כל אחד אחר שמרתי על מידת ריחוק,לא נתתי את ה100% שלי אלא 80%.

תמיד שמרתי מידת שליטה לעצמי,אבל הוא...בלי לבקש לקח את הכל.

בלי מעצורים,בלי פשרות,בלי עכבות.

הכל שלו,כולי. כל חלק בי,כל חלום וכל שנייה ואף אלפית השנייה.

כל מחשבה, כל רצון וכמיהה, כל תשוקה שניצתת מחדש למרגלות המחר.

תמיד יכולתי לקרוא את הגוף שלי בצורה מדויקת,ידעתי מה היה גורם לכאב, הפעם הגוף כואב מתוך געגוע עז אליו.

מתוך קושי בלתי נסבל להיות רחוקה ממנו.

זה לך אדוני

https://www.youtube.com/watch?v=jgPMYQTINNk