אתמול,כשאבא נשך,זה לא הכאב שגרם לי לפרוץ בבכי.זה היה מן תמריץ,סוג של דחיפה למערבולת שהייתה בפנים במשך שבועיים וחצי.
לפני שבועיים וחצי הוחלט לסיים את הקשר הזה בין אבא וביני,ולמרות שהצד הבוגר הבין,הילדה לא הבינה. בשיחה עם אבא באותו שבוע הסברתי לו שזה כמו שתיקח סוכריה על מקל מילד.אתה יודע שזה כדי למנוע כאבי שיניים וביקור אצל רופא שיניים,אבל את הילד זה לא יעניין כי לקחת לו משהו שהוא מאוד רצה.
בשבוע הראשון ראיתי את אבא פעמיים,בתור חבר בלבד...וזה קרע כל חלק בנשמה...והילדה?רק זעמה יותר כי הנה הוא עומד מולה,אבא שלה והיא לא יכולה לצאת לחבק אותו.
ואז אבא החליט שחוזרים,שמחתי מאוד...אבל הילדה?לא האמינה...עדיין זעמה והיכתה באגרופיה על החומות שהצבתי סביבה,למענה.
אתמול כשסוף סוף קיבלתי חיבוק של אבא קודם כל,משהו השתחרר.
הילדה יצאה ופרצה בבכי,בגעגוע לאבא שלה שניכר במבטה,בדמעות שלה.
יש לי אבא מדהים,נדיר ונפלא.הוא פשוט לקח אותי אליו,עטף אותי בתוכו ונתן לי לפרוק את כל הדמעות.הוא שכב על המיטה וערסל אותי אליו הכי קרוב שיכול,עטופה בו בכל דרך אפשרית.
הוא נתן לי לדבר והקשיב,ליטף את הראש והפנים.הרגיע כל סערה שזעמה בתוכי.כשכל הסערות נרגעו,אבא נישק ושלח את הילדה רגועה לישון...היא רגועה עכשיו,כי עכשיו היא יודעת בוודאות שאבא חזר.
אבא,תודה לך שאתה מי שאתה עבורי.
אתה לא רק אבא,אתה גם אדון וגם חבר.
תודה שאתה פה,בחיי,ושאתה עוטף ומחבר בחזרה גם כשאני מתפרקת.
תודה שאתה לא מאפשר לי לוותר על עצמי,גם כשאתה צריך להיות רשע.
ותודה שאתה רשע כשצריך להזכיר לי את מקומי ולמי אני שייכת.
רק שלך אבא,רק שלך 💋
תודה שאתה קשוב בכל רגע,שאתה קורא אותי בלי מילים ויודע לפעמים יותר טוב מעצמי מה נכון לי.
תודה על מי שאתה!
נ.ב
אני מטורפת עליך 💖