אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קציר החטאים

© כל הזכויות שמורות לכותבת הבלוג ולה בלבד!
אין להעתיק, לצלם, להעביר לאתר אחר, או להשתמש בכל הכתוב בשום צורה.
לפני 4 שנים. 19 בינואר 2020 בשעה 16:39

אני שונאת את החיוך השחצן הזה שיש לו,במיוחד כשהוא יודע שהוא צודק. כשהוא יודע כמה בקולת הוא יכול רק להושיט יד דמיונית ולדגדג לי מבפנים.

אני שונאת את החיוך השחצן הזה שלו,הידיעה הברורה שהוא עוד גורם לי להסמיק. הוא יושב לו מולי,מחייך כמו מניאק ולא מסתיר את זה ויודע שזה לבד מספיק בשביל לגרום לי לזוז באי נוחות,אבל אז הוא מחייך יותר.

יום אחד הוא יקבל על זה כאפה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י