לפני 4 שנים. 26 בינואר 2020 בשעה 21:20
עוצמת את עיניי,מתמקדת בנגיעה האחרונה שלך
עוד יכולה להרגיש אותך מהלך
כמו על קצוות אצבעותיך בתוך עורי
משאיר סימנים רפים של עקבותיך,פן אשכח.
עוצמת את עיניי,ועוד מרגישה את חום גופך
כשאתה נצמד לאחוריי
את גופי שמזדקר מולך בכל נגיעה
ומתחנן בלי מילים "אל תפסיק".
עוצמת את עיניי לרווחה
ואתה מכה בי כמו חטא על ימים נשכחים
כמו נחשול שאבד בין סדקי הזמן
והחול...אזל.
עוצמת את עיניי לרווחה
בפיקחון נפש חסר מרגוע
ואתה מולי מתעתע ומהתל בי
כמו לוציפר במאמיניו.
פוקחת את עניי לעלטה
והדממה שפרשה את זרועותיה
חובקת לה ממרומי בדידותה
ואתה נעלם בתוך דמעותיי.