צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

היי...
אני ספיר. נולדתי כגבר אך המגדר שלי הוא גם וגם. חיי היום יום שלי מעורבות מהדמות הנשית והגברית שלי.
אני אוהבת להיות גם וגם ומחבקת את שני החלקים.
לקחת את האיכויות של כל המגדרים זאת הדרך הטובה ביותר לחיות. כן, גם פה אני גם נשלט וגם נשלטת ועל כך הבלוג שלי הולך לספר
כל הסיפורים שלי קרו במציאות עם שינויים קטנים לשמירת הסודיות. למעט פוסטים בהם כתוב במפורש שלא קרה במציאות.
לפני 5 שנים. 31 ביולי 2019 בשעה 10:37

אז אני אתן לכם לקרוא ישירות חבל על המילים. הנה הודעה שקיבלתי הבוקר

"היי שלום אני בן 22 שולט צעיר כריזמתי וחכם, אני יודע שאני צעיר בגיל אבל בוגר בנפש,אני יודע את מלאכת השליטה ,ויודע לתת את ההרגשה של הרצון להיות שלי ולציית לדברי ,אני שולט גם בגוף וגם בנפש שליטה מנטלית ופיזית ,אני לא מחפש לעשות את זה בכסף ,אני מחפש אישה שמרגישה נשלטת ובאמת חולמת על הרגשה הזאות אני עושה את זה מתוך כבוד,לאדם שמולי .אשמח שתחזרי אלי אם זה מעניין אותך"

ביום יום מן הסתם לא הייתי מסיימת לקרוא את המלל, אבל לכבוד החופשה, הקיץ, והנחמדות שאחרי 12 שעות שינה, החלטתי להגיב, ולפניכם 10 הדברת לקופיפון המתחיל (אתמול נרשם לכלוב. כתב 5 מילים בפרופיל ואין בלוג) 

"קופיפון חמוד ומקסים, יצא לך הודעת קופי פייסט סבירה, בעיקר בזכות זה שאתה לפני שניה פתחת פרופיל.
קבל כמה המלצות חמות באהבה אינסופית
א. אל תשלח הודעות קופי פייסט, הן משאירות טעם מזעזע וצריבה בגרון. 
ב. נולדת אתמול בכלוב, תנחומיי. תוך 10 שנים זה יעבור
ג,. כדאי שבעשור הקרוב תמצא לך זמן למלא את הפרופיל, תשתדל שלפחות חלק מהמילים יהיו אמיתיות וקשורות אלייך בצורה כזאת או אחרת. 
ד. די, תנגב את החלב מהשפתיים!.
ה. כתוב בלוג, תספר על עצמך בפירוט, אתה לא חייב להבדיל בין דימיון למציאות, זה כנראה קשה לך. אנחנו נעשה את זה בשבילך בקלות. 
ו. לפני שאתה שולח הודעה תקפיד לקרוא כל מילה בפרופיל ולבדוק מה כתבנו שם. בדרך כלל תגלה שאתה לא עומד בקריטריונים, אל תתרגש, זה בטח לא יעצור אותך מלשלוח הודעת קופי פייסט. 
ז.
ח. בהמשך לסעיף הקודם, יהיה לך הרבה יותר קל למצוא סקס בטינדר.
ח. החזקת מעמד עד פה? שאפו, אתה כבר יודע לקרוא בלי ניקוד. עוד מעט מסיימים, אל דאגה.
ט. בכל הודעה שלב פרטים מהבלוג והפרופיל, זה נותן תחושה שקראת ברצינות.
י. אל תקרא לעצמך שולט. זה מביך ומגחגח אותך. לך על משהו יותר אמין.
ואחרון חביב, תודה על הרעיון לפוסט החדש בבלוג שלי"

#המומה מהנחמדות שלי על הבוקר.

#לזכותו יאמר, נראה שהוא הבין את הכיוון הכללי. 

לפני 5 שנים. 29 ביולי 2019 בשעה 4:52

אז כמו שכתבתי יצאתי לחופש של שבוע מרוכז, מה שלא עשיתי מאז הבית ספר, בערך.

בשישי שבת עוד הכנתי את האוכל הכביסות נקיונות לשבוע החדש כאילו אני לא הולכת לרבוץ כל השבוע.

בראשון, קמתי בצהרים, מרחתי את הזמן במקסימום, כי המטלה הראשונה היא כתיבת עבודה לתואר (2 מתוך 5) כשהתיישבתי בשתיים לכתוב כבר לא היה המון זמן. הספקתי למלא 6 מתוך 10 עמודי מלל, חרטוט אקדמי עם מקורות פלצניים. השותפה לעבודה תמשיך מפה. יצאתי לבלות, סושי ובירה סיפקו את הסחורה! 

אז זהו 

הלך יום ראשון של החופש הגדול שלי

לפני 5 שנים. 27 ביולי 2019 בשעה 7:22

שבת שקטה,

יום ראשון בחופש של שבוע,

אתמול סיימתי לארגן את הבית לשבוע החדש.

הניקיונות, הקניות, הבישולים, הכביסות,

הכל מאורגן מסודר ומוכן לשבוע החופש שלי.

כזאת אני, גם בחופש.

ועכשיו אני יושבת לתכנן את החופש שלי. 

אני לא יכולה לצאת לחו"ל, 

יש כמה עבודות לסוף התואר,

יש כמה סידורים שמחכים שנה שאתפנה אליהם. 

אבל חופש זה חופש

אני אאלץ לקחת עוד כמה שבועות חופשה בחודשים הקרובים, בהם אולי אנפוש באמת. 

(כן, אני מאוד אוהבת את העבודה, לא רוצה חופש)

אז מה בעינייכן אני חייבת להכניס ללוז החופש שלי? 

על מה אתן לא הייתן מוותרות בשבוע חופשה?

 

לפני 5 שנים. 26 ביולי 2019 בשעה 10:23

בא לי כאן ועכשיו.

אני חסרת סבלנות. 

אין לי כוח לעוד מעט.

 

והעולם אכזר, 

מתישהו זה המקסימום, 

אם בכלל

לפני 5 שנים. 26 ביולי 2019 בשעה 9:03

אני נשואה לעבודה.

חושבת נושמת, חיה, עבודה.

מאוהבת, זה לא הכסף, הקולגות או המשרד. 

זה המון בירוקרטיה, גופי ממשלה, דוחות ונהלים.

אני מאוהבת באנשים שאני מלווה. 

העייפות, הרעב ואפילו הפיפי, נעלמים כשמתחילה פגישה. 

בחדר, אני לא חכמה, לא יודעת ולא מנוסה.

אני פשוט מקשיבה. מקשיבה למילים, לתנועות גוף ולטוניזציה.

מקשיבה ומקשרת, מה נאמר עכשיו, מקודם ואחר כך.

אבל בעיקר מקשיבה לסאב טקסט. 

מה אומרות המילים, ומה הן לא אומרות, מה הכוונה הפשוטה, מה עומד מאחוריה. 

אני לא עושה כלום. 

מקשיבה לשאלה, ומוצאת בתוכה גם את הבעיה הקושי והכאב.

מקשיבה טוב טוב, כי שם קיימת התשובה.

מקשיבה גם כי בחדר הזה אסור לחבק.

ההקשבה שלי, היא גם החיבוק שלי.

ועכשיו,

יצאתי לחופש.

כל ההקשבה הזאת מופנית כלפיי, 

מה אני צריכה לעשות? (עבודות לתואר)

מה אני עושה עם הזמן הפנוי? (סידורים, תשלומים, בירוקרטיה)

אבל מה הסאב טקסט שלי? (לברוח מעצמי)

אז בשבוע הקרוב אני בחופששש, ויש לי מלא שעות להיות עם עצמי. 

אני מבקשת את עזרת הציבור למצוא אותי, עוד לפני שהלכתי לאיבוד!

בקיצ' 

הצילווווו

לפני 5 שנים. 24 ביולי 2019 בשעה 22:01

לפעמים אין לי דברים חכמים להגיד

אין לי כוח לפוסטים חכמים ומלאי תוכן.

אבל עדיין אני כותבת

לילה טוב

לפני 5 שנים. 24 ביולי 2019 בשעה 16:49

לא יודעת למה הלכתי.

לא יודעת למה חזרתי.

לא מתכוונת להתעמק בזה,

 

אני אוהבת להיות פה, וגם שונאת,

אני מצפה וגם מתאכזבת, 

רוצה את הסערה ואת השקט,

רוצה להיות ולהעלם.

 

לפעמים עצלנית במיטה,

לפעמים הולכת לחפש אאת עצמי. 

 

כותבת את עצמי, 

לא חושבת למה.

 

לפני 5 שנים. 12 ביולי 2019 בשעה 4:57

יומיים בל עבודה! 

כן, נו..... הדבר הזה, קוראים לו חופש. 

בלי מחשב עבודה. בלי פלאפון עבודה. 

לישון לאכול לנוח.

וחוזר חלילה, 

למה לא כל יום שבת? 

לפני 5 שנים. 11 ביולי 2019 בשעה 17:14

משהו/מישה/י מענין לעשות היום?

לפני 5 שנים. 6 ביולי 2019 בשעה 10:34

אתם כבר יודעים שאני אוהבת חוסר אונים, ממיפיקציה, דגדוגים, חסך חושי וכו'

אחרי הרבה שנים של התנסות אני באמת יודעת איך לעשות את זה. 

אני אוהבת סאב ספייס. 

אני מאמינה שאני יכולה לעשות את זה הכי טוב שיש. 

אז אני יכולה להעניק את הסאב ספייס. 

האם אני יכולה להישלט ולשלוט בו זמנית?

האם אפשר לחוות סאב ספייס ולהעניק סאב בו זמנית?

האם אני יכולה לחוות דום ספייס?