לפני 5 שנים. 24 באפריל 2019 בשעה 16:43
כל יום והשנ"צ שלו.
גם וגם
היי...אני ספיר. נולדתי כגבר אך המגדר שלי הוא גם וגם. חיי היום יום שלי מעורבות מהדמות הנשית והגברית שלי.
אני אוהבת להיות גם וגם ומחבקת את שני החלקים.
לקחת את האיכויות של כל המגדרים זאת הדרך הטובה ביותר לחיות. כן, גם פה אני גם נשלט וגם נשלטת ועל כך הבלוג שלי הולך לספר
כל הסיפורים שלי קרו במציאות עם שינויים קטנים לשמירת הסודיות. למעט פוסטים בהם כתוב במפורש שלא קרה במציאות.
לפני 5 שנים. 24 באפריל 2019 בשעה 13:48
לפני 5 שנים. 24 באפריל 2019 בשעה 11:48
כמו לנסוע לסיני, להשתזף ולא לעשות כלום.
כמו לנסוע לאילת ולרבוץ ליד הבריכה.
כמו מסיבת טבע בסטלה שיא.
כמו על האש בכנרת.
רק אצלי בחדר.
רציתי לכתוב אתמול המון, אבל פשוט הייתי בעולם אחר.
אצלי בחדר!
לפני 5 שנים. 23 באפריל 2019 בשעה 10:05
הלכתי לקנות שתיה.
היא ישבה שם בפינה,
עם הגב זקוף.
עם הקוקו גבוה,
השיער מתוח עד קצה גבול היכולת.
האיפור מושלם,
המבט חודר.
פתאום הלב שלי התעורר,
המבט שלי מהופנט.
ככה מצאתי שולטת בתחנת דלק.
לפני 5 שנים. 23 באפריל 2019 בשעה 8:54
אף פעם לא הבנתי מה זה חופש.
תמיד הרי יש עוד משהו לעשות.
תמיד יש למי ולמה לדאוג.
ועכשיו...
כשאני שמה את עצמי בראש סדר העדיפויות,
אני ישנה מלא.
קמה רק לשתות או לעשן.
מניחה את עצמי על המיטה, קשורה אליה בעבותות של מנוחה.
הבנתי מה זה חופש אמיתי.
אני והמיטה.
המיטה ואני.
לא מתכוונת לקום בקרוב.
לפני 5 שנים. 22 באפריל 2019 בשעה 22:06
א ו ה ב ת.
את היום את אתמול ואת מחר!
אותך אותו ואותי.
אוהבת לחבק לנשק וללטף !
השמש הים ומה שביניהם.
אוהבת את כל מה שקורה לי, לך ולנו.
אוהבת את כל מה שיקרה!
אני פה בשביל מה שיקרה.
מחכה בציפייה, לראות ולהיות ולהנות ממה שיהיה מחר.
רוצים גם?
מוזמנים, אני פתוחה לכל הטוב שבעולם.
תנסו, מקסימום תצליחו.
💗
לפני 5 שנים. 22 באפריל 2019 בשעה 16:24
שמושלם לי, ויש לי מקום לעוד מלאאאא
לפני 5 שנים. 20 באפריל 2019 בשעה 15:41
פתאום אני מבינה את המשחק.
לא משנה מה אני לובשת, לא משנה מה את לובשת.
לא משנה מה אני עושה, לא משנה מה את עושה.
לא משנה כמה את מדברת, לא משנה כמה אני שותקת.
לא משנה איפה את עומדת, לא משנה איפה אני יושבת.
איך את מאופרת, וכמה התאפרתי יפה.
מה גובה העקבים, ומה עובי השוט.
כמה את מלטפת, או מצליפה.
החוויה האמיתית היא כמה את נהנית בדום ספייס וכמה אני נכנסת לסאב ספייס.
בסוף, זה כל הסיפור.
כל השאר זה תפאורה, אין ספק שהכל מסביב חשוב, אבל חשוב כתפאורה.
באופן אגוצנטרי אני מתה להיות בסאב ספייס, ובשביל זה אני מוכנה לעשות הכל כדי שאת תהיי בדום ספייס שלך.
מחכה לך כל כך.
לפני 5 שנים. 20 באפריל 2019 בשעה 12:23
לפני 5 שנים. 20 באפריל 2019 בשעה 9:59
כן, ערה אפילו אני מקלידה בפלאפון.
אז למה את לא קמה?
אני מתפנקת במיטה
נראה לך שהאוכל יבשל את עצמו?
אני אקום עוד מעט
כמה את יכולה כבר לישון?
מלא, נגיד עברו עכשיו 12 שעות במיטה
ומתי תקומי?
אני קמה לסיגריה וחוזרת למיטה
ומתי תקומי באמת?
לא יודעת מאוחר כך
מה נסגר איתך? את בדיכאון?
לא, אני מאוד שמחה במה שאני עושה.
אז למה את ישנה כל כך הרבה?
ככה ישנה, יותר כייף מלקום.
עד מתי תישני?
עד שיבוא לי משהו אחר לעשות
.....
#הקולות שלי בראש