|
|
|
ליל הסדר וזה,
בטח הכלוב ריק, לאנשים יש משפחות ילדים וחברים, בטח יהיה ריק.
פותחת את הכלוב,
כותבת מתכתבת, פעילות מלאה!
אז איפה הארוחה המשפחתית?
מי לא נרדמת אחרי 4 כוסות יין?
למי יש כוח אחרי הנסיעות?
כלובי, הפתעת אותי לטובה הפעם.
חג שמח יקרות.
כן.
למה?
אין לי מושג, השעה 1:10
אז למה את לא ישנה?
לא עייפה
מה זאת אומרת?
שישנתי מלא היום, ואני לא רוצה לישון עוד
אז מה תעשי?
לא יודעת, אולי אקרא פוסטים בכלוב ובפיסבוק
ו?
כלום, כזה, משעמם ורגיל, בא לי משהו מענין.
כמו מה?
משהו מפתיע מאתגר ושובר שגרה
.....
חלק משיחה שרצה לי בראש עכשיו
אז כמה תובנות.
מהמסיבה:
1. איזה חירות זה לצאת למסיבה כמו שאני, לבושה מאופרת ומתוקתקת. פעם ראשונה שבהחלט השאירה טעם לעוד...
ותודה לכל מי שתמכה עזרה ויעצה.
2. כל כך פחדתי, כל כך חששתי מהתגובות, לא הצלחתי להרים את העיניים ולהסתכל סביבי, אני לא יודעת אפילו מה היו התגובות. מצד אחד לא חוויתי דחיה, מצד שני גם לא קיבלתי פידבקים חיוביים. זה היה מפחיד כל כך, ואני רציתי כל כך לקבל חיזוקים. פתאום אני חושבת על כמה קשה לנו לפרגן, רציתי לקבל חיזוקים ומצד שני גם אני לא החמאתי לאף אחת, למרות שהיו כל כך הרבה בנות יפות ואמיצות. מכאן תצא הקריאה לעצמי, אני חייבת להיות אמיצה יותר ולפרגן.
3. למרות שהחג הוא מאוד משפחתי, מפאת הנסיבות נשארתי בבית והלכתי להתנדב בליל סדר שנערך לאנשים שאין להם עם מי לעשות. באתי מוכנה אכלתי לפני ושמתי את עצמי במטבח. אחרי עשר שנים שלא התנדבתי בליל הסדר, נזכרתי עד כמה ההתנדבות הייתה טובה יותר מכל ארוחה משפחתית. ומכאן הקריאה שלי אליכן, צאו להתנדב! לא בשבילהם, בשבילכן!
ומחשבה בונוס למי שהגיעה עד כאן, באופן מענין ביום שאחרי המסיבה פורצת הגבולות, אני זקוקה לחיבוק ענק ולסשן חוסר האונים האהוב עליי.
פתוחה להצעות.
חג שמח.
המסיבה מתחילה.
אני בסיגריה שלפני ההכנות,
לא מאמינה שזה קורה, אבל זה אמיתי.
החופשה מתחילה סוף סוף!
ומתחילה הכי טוב שאפשר...
אני לא מאמינה שזה קורה, מחר בערב לראשונה אני יוצאת כספיר, מהבית למסיבה וחזור, הכל כמו ספיר!
אחרי 15 שנה אני יוצאת לרחוב, כמו שאני, פשוט.
אני לא הולכת לבד, אני הולכת עם הבחורה הכי מדהימה שפגשתי בעולם. אין לי מילים להסביר כמה היא מדהימה!
אז נרשמתי
קניתי כרטיסים
מדדתי את הבגדים
סידרתי את השיער
ומחר נשארו לי הכנות אחרונות.
הכנתי את עצמי, לקראת היום הגדול. מחר.
אז אם אתן נמצאות במסיבה מחר, מוזמנות להגיד שלום, להגיד שאני מהממתתת, ומי יודעת לאן זה יוביל...
כמה הפתעות יש לי השבוע. הלב שלי נפתח בחזרה ומתרפא מפצעים שנפתחו.
אולי בזכות השמש שיצאה, אולי בגלל החג המתקרב.
שוב האור בחיי נדלק,
אני מאושרת!
שבוע אחרון לפני החופש. זה ממש כאן ואני ממש מחכה לזה.
שבוע טוב.
זה לא אומר שהתעוררתי.
אני כבר חוזרת לישון,
אחרי לילה לבן, מדהים ומטורף.
לא זוכרת עד הסוף, אבל היה לי מושלם. תודה אהובה.
💗
