גם וגם

אני שוב באה לתל אביב. 

בשבוע שעבר לא הצלחתי לפגוש את כל מי שרציתי לפגוש. 

אז השבוע אני פנויה יותר משעות הצהרים. 

אז אם בא לכן להיפגש, (שולטות בלבד) אשמח שתשלחו לי הודעה. 

היא אומרת שלושים זה המון,

מזל טוב מאמי נו מה תבקש.ואני נראה לה קצת אדיש, שואלת איך אני מרגיש ואני מרגיש בן שישים וחמש.

אני לא רוצה שום דבר שתקני, קצת חשבתי למכור מה שיש, והאמת
היא שככל שעובר זמן אני מבין שאם את כאן, אני לא צריך כלום.

מה את אומרת על סרט היום, משהו מוזר עם הרבה עלילה. והיא אומרת לי שאם זה יותר מוזר מהחיים זו תהיה באמת הפתעה.

אפשר גם בית או משהו אחר, מה
שיגרום לך הכי לחייך. והיא אומרת אהובי, כל עוד אתה פה איתי, הכי טוב לי בעולם ואני לא צריכה כלום.

היא אומרת אם ניפול נקום, גם אם נעלמנו לדקה אז לא קרה כלום. גם אם העולם כולו נתקע אז נעשה חדש,
אם זה לא עובד בסוף זה רק כי לא רוצים ממש.

היא אומרת כל יום, כל יום זה עניין אחר. כל יום אחכה לך וכשרעש מתגבר, רק נשמור על שקט. רחוק מאנשים, אני לא צריך כלום.

נתן גושן.

משחקת בעצמי. 

הבובה של עצמי,

יכולה להיות גבר, יכולה להיות אישה. 

מאפרת את עצמי באפליקציה,

כותבת את עצמי בבלוג.

מנסה להיות יפה יותר מהמציאות,

כי המציאות לא יפה מספיק.

אוהבת להיות אני, ואוהבת גם להיות פנטזיה.

אוהבת את השקט, אבל גם את הרעש.

פריק קונטרול, נשלטת.

גם וגם

אז 10 שנים שאני נשלט ונשלטת, גם וגם. 10 שנים שבכל יום אני לומדת משהו חדש על עצמי בעולם הבדסמ. ביום שישי פגשתי אשה מדהימה, דעתנית ומענינית כמו שאני אוהבת ודיברנו עליי כנשלט ונשלטת. אנסה לסכם את עיקרי הדברים.

בגדול, לא משנה אם אשלט כאשה או כגבר אני מחפשת את הסאב ספייס, את המנוחה לראש והבריחה מחיי השגרה העמוסים והמחייבים. המוח שלי דורש את המנוחה שלו, מנוחה מוחלטת. בעבודה הוא מופעל בשיא העוצמה ולכן הוא גם חייב את שיא המנוחה. לכן, כל דבר שיביא איתו שקט, חופש מקבלת החלטות ומנוחה ממחשבות על העתיד והעבר יהיה מבורך. היכולת להיות בהווה מנותקת מהעולם תחת שליטה של מישהי אחרת מביאה אותי לשיא, הסאב ספייס במקרים כאלה הוא אוטמטית ומלא. 

אני נשלטת, אוהבת ניוש, אוהבת להתלבש כאשה, אך השליטה בצד הזה של המתרס היא מאוד שונה. אני מחפשת להיות הבובה של המלכה, שהיא תאפר אותי, תבחר לי בגדים, תעצב את המראה שלי ואת התחושה שלי. אני אנסה להיות הכי יפה בשביל המלכה, אני אנסה להראות הכי מכובדת שאפשר כמתחייב מהמעמד שלי כנשלטת של המלכה. 

ככזו, אני לא מוצאת טעם בהשפלות למיניהם, כי השפלה של המשרתת של המלכה מנמיכה את השולטת בעצמה. ואני הרי כל כך רוצה להיות טובה ומועילה בשבילה, רוצה להיות חלק ממנה ולהסתופף מתחת לרגליה, אז ההשפלה נראית לי מוזרה. כנשלטת אני רוצה להביא את יכולותי כאשה, בבישול ואפיה, בסדר וניקיון, בשיפוץ ותיקון של הארמון. ככזו אני רוצה להיות הכי טובה שאפשר, ולשרת את המלכה ואת ארמונה בצורה הטובה ביותר.

ככזו אני רואה את עצמי כאשת סוד של המלכה, כזאת שתהיה שם בשביל המלכה בכל מצב. ככזאת אני רוצה להיות שם כשהמלכה רוצה פוט מסאז', ארוחת בוקר, או סתם לראות סרט. כמובן שאהיה שם כבובה כשהמלכה תרצה לקשור או להגביל, להכאיב או להצליף, בובה שכזאת.

מהצד השני אני גם נשלט, עם כל האנרגיה הגברית. כנשלט אני יכול להיות כל דבר שהמלכה תרצה שאהיה, מושפל מוקטן ומוצלף. הגוף שלי יכול להיות חפץ, דומם, חי ומטומטם. כעבד אני מרגיש בנוח מאוד להיות קשור גם אם זה לשעות ארוכות, ומוצלף גם אם זה מותח את סף יכולת הסבל שלי. ככזה אני יכול לעמוד שעות כמנורה כחפץ או כמאפרה אנושית. כעבד לא משנה מה אני לובש אם בכלל. ככזה השולטת בוחרת איך להתייחס אליי אם בכלל ובאיזה צורה שמתאים לה.

זה אומנם לא שונה בהרבה ממני הנשלטת אבל האנרגיה היא שונה לחלוטין. לא סתם במשך עשר שנים חשבתי שהכל אותו דבר ואני נשלט ומתלבשת. כיום אני מבינה שלכל שולטת יש צרכים שונים, וכל אחת פוגשת אותי אחרת על הרצף בין עבד למנויישת. אתמול הגיעה ההבנה שבשביל להיות נשלטת מתלבשת מנויישת המלכה צריכה מאוד לאהוב ולהנות מעיצוב הנשלטת שלה. עיצוב ההתנהגות האיפור והלבוש, ואולי בעיקר זה מתאים למלכה שאוהבת לשחק בבובות ;). מנגד רוב המלכות שלא אוהבות את ענין הלבוש והאיפור, זה יהיה השקעה מאומצת ולא כדאית בשבילהן והן יהנו יותר ממני כמו עבד גברי. כנשלטת אני שברירית ונוגה, יפיפיה ושותקת, החברה הכי טובה של המלכה. כנשלט אני חזק ובעל סיבולת כאב טובה, יכול לספוג אמירות ומעשים קשים מצד המלכה, בעיקר להיות עבד שצריך אילוף בדחיפות.

מקווה שהייתי מובנת. 

אוהבת מלא

ב23 לחודש יש לי יום צילום. אני לא יכולה כבר לחכות. והנה תמונה מהעבר: 

האם לדעתכן זה יושב על אותו דבר? האם כל אחד מהם יכול להיות נשלט בנפרד? איך נראה שליטה על מנויישת? למי מתאים ועל איזה צרכים זה יכול לענות אצל השולטת והנשלטת?

אתמול הייתה לי שיחה מרתקת של כמעט 12 שעות תוך כדי סשן, היה מרתק, יצאתי מלאת תובנות וחוויות.

אבל רגע לפני,

הייתי רוצה לשמוע את דעתכן, 

אני לא מעלה את זה כשאלות בפורום, כי חשובה לי הדעה שלכן קוראות נכבדות שלי. 

אתמול באתי לבקר פה בשביל העבודה, היום בשביל להנות פה. 

כידוע ביזנס ופלז'ר לא הולכים יחד. 

יהיה כייף ;)

אני ביום עיון בתל אביב, יושבת בהרצאה ומנסה להקשיב למלל שמתפזר בחלל החדר. הרצאה חשובה אך המרצים לא ממש יודעים להעביר את התוכן בצורה מעניינת. הייתי נותנת להם חמש דקות במקטףום חצי שעה על אותו תוכן. הבנתי. התרגשתי. נקסט. 

אבל המילים חוזרות על עצמם, המדברים מקריאים מהמצגת את מה שהספקתי לקרוא ב10 שניות. ואני משתעממת. אז אני עוברת לווטצאפ ומשם למיילים ולפייסבוק ולאתר פה. 

אני מקבלת הודעה מהמנהלת שלי שמבקשת שלא אהיה בפלאפון בזמן ההרצאה. אני מתעצבנת ומסננת בשקט, אל תהיו משעממים! 

הקשב שנדרש בשבילי בהרצאה עומד על בקושי 10% ממה שיש לי. וה90% הנותרים מנסים לעשות משהו עם עצמם. 

אני מתעצבנת, כי זה כל כך מיושן לחשוב שאני לא יכולה להיות גם וגם. אני יודעת במה מדובר בכל הרצאה, אני יכולה לחזור על הנאמר בפרוטרוט, אך בעולם שבו חיים, יש מקום לאלו שמתקשים בהפרעות שונות, אך אין מענה לאלו שהבינו את הנאמר עוד לפני שהוא נאמר. 

אז איבחנתי את עצמי כסובלת מהפרעת קשב עודף. ומעכשיו אני דורשת לקבל התאמות. סיגריה כל שעה וניקוי ראש כל שעתיים.

די לשיעמום ולמלל המיותר.